“הלב” של ירוואן הוא כיכר הרפובליקה. חזיתות הבניינים המרובעים, עשויות באותו סגנון, מעוטרות בקישוטים ארמנים עתיקים. אחת האטרקציות העיקריות של העיר היא סנט מאטרופ וסלה ממכון טדרן לכתבי יד עתיקים, שהוא גם חנות ספרים, גם ספרייה וגם מכון מדעי ייחודי.מקום מיוחד בירוואן תופס מתחם הזיכרון ציצרנקארד, המוקדש לזכר קורבנות רצח העם הארמני בשנת 1915. על שטח האנדרטה יש מוזיאון לרצח עם. המוזיאון מכיל מסמכים, תצלומים וחפצים אישיים של הקורבנות.פארק גטנאק מתנשא מעל מרכז ירוואן. במעמקי הפארק קברו של החייל האלמוני עליו בוערת הלהבה הנצחית. האנדרטה “אמא ארמניה” מוצבת בפארק, המוקדשת לניצחון ברית המועצות במלחמה הפטריוטית הגדולה.בין הטיולים האהובים על תושבי ירוואן ומטיילים נמצא המפל, שממדרגותיו נפתח נוף יפהפה של הר אררט.אחת האטרקציות העיקריות של ירוואן היא תיאטרון האופרה והבלט הארמני על שם ספנדיארובה. כיכר החירות ממוקמת בסמוך לבית האופרה

למרגלות הר אררט המקראי נמצא אחד המקדשים העיקריים של הכנסייה האפוסטולית הארמנית – מנזר חור ויראפ. המנזר נבנה מעל לצינוק תת-קרקעי, שבו, על פי האגדה, נכלא בהוראת הצאר טרדד השלישי גריגור לוסאבוריץ ‘(גרגורי המאיר) ששירת אותו על סירובו להתנער מנצרות. גרגורי המאיר שהה 13 שנים בכלא. בינתיים טרדד נקלע לשיגעון, אך נרפא על ידי גרגורי. הוא חזר בתשובה. בשנת 301 הוכרזה הנצרות כדת המדינה בארמניה. היום תוכלו לרדת במדרגות התלולות לצינוק נמוך בו נכלא המטביל של ארמניה.מצפון לארטשאת בראשית המאה הרביעית ייסד המלך חוסרוב קוטאק עיר חדשה – דווין, שהייתה בירת ארמניה עד המאה ה -9. בשנת 1236 היא נהרסה סופית על ידי המונגולים. חפירות שוויתיות של דווין נערכו מאז שנת 1937 והניבו חומר רב המאפיין את תרבות ארמניה במאות ה -5 – 13. במצודה התגלו חורבות ארמונות שליטי ארמניה, בתי מגורים של פקידים וסדנאות חרס במאות ה- X-XIII.באזור אררט, בחלקו הדרומי של רכס הגהמה, נמצאת שמורת חוסרוב שאת יערות האלון נטע המלך חוסרוב קוטאק. בשמורה המוגנת על ידי המדינה יש את החי והצומח העשירים ביותר

הכס הקדוש של איצ’מאדין ממוקם בעיר הנקרא גם כן איצ’מאדין, מנזר איצ’מאדין נכלל ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק”ו. לב המנזר הוא קתדרלת אצ’מיאדזין שהוקמה בשנת 303. הוא נבנה בפקודת טרדאט השלישי והקתוליקוס הראשון גרגורי המאיר.בכניסה לעיר איצ’מאדין נמצאת כנסיית סורב ריפסמה, שנבנתה בשנת 618. זה נקרא על שם אישה רומאית שברחה לארמניה מרומא עם חברותיה. היא סירבה למחזרים שעבדו אלילים ברומא לקיסר דיוקלטיאנוס, בארמניה למלך טרדאט השלישי. על כך היא קיבלה את מות קדושים. לא רחוק מכנסיית סורב ריפסמה נמצאת כנסיית סורב שוגאקט על פי האמונה הרווחת, המקדש קיבל את שמו משם הבתולה שמתה כאן. עם זאת, שמה של הקדושה המעונה, על פי האגדה, הוא מריאנה, ואילו השם שוג’קאט נקשר לחזונו של גרגורי המאיר ומשמעותו “נפילת הקרן”. כנסיית סורב גאיינה ממוקמת מדרום לקתדרלה. הוא נבנה בשנת 630, שם, על פי האגדה, נקברה גאיינה המורה של ריפסמה, שקיבלה גם היא את מותה של קדוש מעונה.ליד איצ’מאדין יש חורבות המקדש הייחודי של זווארטנוץ (“מקדש המלאכים העירניים”). ההיסטוריה של זווארטנוץ מתחילה במאה השביעית. במאה העשירית נהרס זווארטנוץ. רק בשנים 1901–1907 החלו עבודות שיקום. זווארטנוץ נכלל ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק”ו

הנהר הראשי של ויוטס דזור הוא ארפה. בחלקים העליונים שלה נמצאת עיירת הנופש המפורסמת ג’רמוק עם מעיינות תרמיים.לא רחוק מהכפר ארני יש מתחם מערות באותו שם. במערה, הממוקמת בגובה של כ- 1080 מ ‘מעל פני הים, גילו החוקרים כמה שכבות תרבותיות, כולל מתחם מתקופת אבן הנחושת (הניאוליתית) עם מבני אדובי, המתוארך לשנת 4200-3500 לפני הספירה. השכבה התרבותית הקדומה ביותר שייכת לאלף ה- 6 – 5 לפני הספירה, והאחרונה למאות ה- 14-12כמה קילומטרים מיגניגנדזור, מאחורי הכפר גלידזור, ממוקם הכפר ורנשן. כאן בבזיליקת סורב הקוב, שנבנתה במאה ה -12, נוצר מוזיאון קטן המוקדש לאוניברסיטת גלזור. מול הכנסייה יש שבע סטלות מודרניות המסמלות שבעה נושאים שנלמדו באוניברסיטה: דקדוק, רטוריקה, לוגיקה, חשבון, גאומטריה, אסטרונומיה ותורת המוסיקה. אוניברסיטת גלדזור הוקמה בראשית שנות 1280. המדען והמורה נרס משצי במנזר הצנוע של תנאת, הממוקם על מישור הררי ציורי 7 ק”מ ממזרח ורנשן המודרנית.בערוץ הציורי של נהר ארפה ליד הכפר גנדבז, נמצא מנזר גנדבנק להפליא. הוא נבנה במאות 11-10 בהוראת הנסיכה סופיה, אשתו של הנסיך הריבוני סמבט.בפאתיו המזרחיים של הכפר יג’יגיס יש כנסייה ייחודית מאין כמוה של סורב זוראטס (המארח הקדוש). ממזרח זה נראה נורמלי. ממערב אין קיר, אין אולם למתפללים, הוא מוחלף בשטח פתוח גדול למדי. הוא הוקם עבור הצבא שהוצב במהלך שירות באוויר הפתוח.האטרקציה העיקרית של ויוטס דזור היא מנזר נוראבנק (שתורגם מארמנית – “מנזר חדש”), שנוסד במאה ה-13

קיץ, עיירת הנופש סבן שבאזור גגרקוניק מושכת אליה נופשים ונוסעים במיוחד. הוא ממוקם על החוף הצפון מערבי של אגם סבן היפה. פלא הטבע הזה ממוקם בגובה של כ- 1900 מטר מעל פני הים, ומוקף רכסי הרים מכל עבר. הוא מחולק לסבן קטן וביג. על פי כמה דיווחים, גיל המאגר הוא 25,000 שנה.האטרקציה המפורסמת ביותר בסביבת סבן היא מנזר סבאנאבאנק. ראשית בנייתו מתחילה במאה השמינית, כאשר כמה, שהתיישבו ליד האגם, הקימו כאן תפילה ותאים. בסוף המאה ה -9 התגורר במקום הזה מייסד שושלת בגראטיד, אשוט הראשון בגרטוני (ברזל). יחד עם בתו מרים המשיך בבניית המנזר.על חוף סבן, בכפר יוצא הדופן נוראטוס, יש שטח זרוע במספר רב של חצ’קרים המתוארכים לתקופות שונות. לרוב, מדובר בחצ’קים של ימי הביניים המאוחרים, כפי שמעיד העיטור העשיר, האריגה המורכבת.בין אזורי גגרקוניק לוואיוט דזור, על כביש מרטוני – יגנאגנזור, יש קרוואנסריי. הוא נבנה בשנת 1332 על המדרון המזרחי של מעבר סלים בתקופת שלטונו של הנסיך צ’זאר אורבליאן כסוג של מלון לסוחרים הנוסעים בדרך המשי הגדולה

שבעה קילומטרים מגרני יש ציון דרך מפורסם נוסף – מתחם המנזר גגהרד, הממוקם בערוץ של נהר אזת. בשנת 2000 המנזר הוצג כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו.ישנם מקדשים של גגהרד מגולפים ממש בתוך הסלעים, אחרים בנויים באוויר הפתוח. חצ’קרים מגולפים על הקירות ברחבי המתחם.באחת המערות מימי קדם ועד היום פעימות מי מעיינות, הנחשבות קדושות. בסמוך למקור זה בתחילת המאה הרביעית הוקם מנזר אייריוונק (“מנזר מערות”). המסורת הכנסייתית אומרת שכאן נמצא החנית האגדית (גגהארד), שאיתה החייל הרומי לונגינוס פילח את גופתו של ישוע המשיח על הצלב, כך ששמו של המנזר היה גגהארדבנק. יחד עם מקדשים אחרים, השליח תדאוס הביא אותו לארמניה.קפלת סורב לוסאבוריץ ‘, האנדרטה העתיקה ביותר של מתחם המנזר, ממוקמת גבוה בהרים. חלק ממנו נחתך היישר לסלע, שרידי פרסקאות וחצ’קרים עם קישוטים מעוטרים שרדו. הכנסייה הנערצת ביותר במנזר היא קטוג’ייק, שנוסדה בראשית המאה ה -13 על ידי מנהיגי הצבא, האחים איוונה וזקארה.בעיר טסקדזור כשעה נסיעה מירוואן, יש אתר סקי. בתקופה הסובייטית הייתה לכך חשיבות של כל האיחוד, מכיוון שכאן התאמנה הצוות הלאומי של המדינה.בחלק הצפוני-מערבי של צאגדקצור, על מדרון רכס פמבק, נמצא מתחם המנזר קצ’ריס. הוא הוקם על ידי הנסיכים פאהלבוני במאה ה -11, הבנייה נמשכה עד אמצע המאה ה -13

הכפר אודזון ממוקם לא רחוק מהמנזר, והעיר אלאברדי נמצאת במרחק של 8 ק”מ משם. זה נראה כמו גרם מדרגות ענק, שהמדרגה הראשונה שלו היא בנהר דבד, והאחרון נכנס להרים. לחיבור החלקים התחתונים והעליונים של העיר, נבנה רכבל.ברכבל תוכלו להגיע למנזר סנהאין העתיק, שנמצא בפאתי אלאברדי. כבר במאה העשירית הוא נחשב למרכז החינוך בארמניה. על שטח המנזר יש מקדש סורב אסטוואצצין, כנסיית אמנפרקיך, קפלה של סורב גריגור, מגדלי פעמונים, אקדמיה, גלריות, מחסן ספרים.בין מקדש סורב אסטבצטין לכנסיית אמנפרקיץ’ במעבר צר, נבנתה גלריה בה שכנה האקדמיה של גריגור מגיסטרוס פהלוווני. ידוע בכך שמדענים מצטיינים לימדו שם.כמה קילומטרים מסנאחין יש מנזר נוסף – חגפט, זמן הקמתו מתחיל בערך במאה העשירית. בשטחה יש כנסיות, קפלות, אחסון ספרים, מגדלי פעמונים. מגדל הפעמונים של הגהפט הוא הקדום ביותר בארמניה של מבנים כאלה, ובמאגר הספרים מדברים על הארה הגבוהה של האוכלוסייה באותה תקופה. זה ידוע שהייתה ספרייה עשירה מאוד בהגפת. בשטח ההגפט יש גלריה עם מספר רב של חצ’קים שונים.חגפט וסנאחין נכללו ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק”ו בשנת 1996

הכיכר המרכזית של גיומרh היא ורדננטס אנדרטה לורדן ממיקוניאן מוקמת במרכזה. על כיכר ורדננטס זה מול זה נמצאים מקדשי הגיומרי העיקריים – סורב אסטוואצצין וסורב אמנפרקיץ ‘.מסלול פופולרי לתיירים הוא מתחם המנזר מרמשן, הממוקם ליד גיומרי. מנזר מרמאשן הוקם על ידי הנסיך וארם פהלוווני בשנת 988. על הקיר הדרומי של המקדש הראשי – קטוחיקה עדיין נותרה הכתובת של מייסד המנזר.אם תמשיך בדרכך לעבר הגבול הטורקי, אז על הגדה השנייה של נהר אחוריאן תוכל לראות את חורבות העיר הארמנית מימי הביניים, בירת הממלכה הארמנית של הבגרידים – אני. חורבות שרדו מהעיר המשגשגת והעשירה שהייתה עד היום. נכון, ההריסות בולטות בפאר ובמונומנטליות שלהן.על גדת נהר אכוריאן ליד הכפר אניפמזה, השתמרו חורבות הבניין הדתי הקדום ביותר – בזיליקת אררויק. קירות המקדש, עשויים אבני טוף גדולות חצובות במאה ה -4, שרדו עד היום.אם כבר מדברים על אזור שיראק, אי אפשר שלא להזכיר את הכפר העתיק הריץ ‘, הממוקם למרגלות המדרון המערבי של הר אראגאטס, והאטרקציה העיקרית שלו היא מנזר הריצ’באנק. המקדש הראשי של מתחם המנזר סורב אסטבצטין נבנה במאה ה -13 על ידי מאמציהם של האחים זקארה ואיבנה זכריאן. כיפתה מתנשאת כמעט 30 מטר

סטפנאקרט היא בירת הרפובליקה של ארטסך. בכניסה לסטפנאקרט יש אנדרטה “אנחנו ההרים שלנו”, סמל לא רשמי של ארטסך. האנשים מכנים אותו “פאפיק-טטיק” (“סבא וסבתא”).העיר שושי ממוקמת 11 קילומטר מסטפנאקרט, על מישור גבוה. במרכזו נמצאת הקתדרלה הלבנה כשלג של סורב אמנפריקיץ ‘קזנצ’סוטס (קתדרלת המשיח הקדוש המושיע הכל).אמראס, אחד המנזרים העתיקים ביותר בארטסאק, מוקף בגני תות. על פי המידע של מקורות ארמנים קדומים, הכנסיה הראשונה במקום זה החלה להקים על ידי גרגורי המאיר בתחילת המאה הרביעית, והושלמה על ידי נכדו, הבישוף גריגוריס.מנזר ציצרנבנק הוקם במאה החמישית באתר של מקדש פגאני עתיק, שבא לידי ביטוי בשם: “ציצרנק” פירושו “סנונית” בארמנית. פולחן ציפור זו נפוץ בארמניה שלפני הנצרות.מנזר גנדזאר ממוקם על הגדה השמאלית של נהר חאכן, 50 ק”מ מסטפנאקרט. היישוב הקרוב ביותר מהמנזר הוא הכפר ואנק. במשך מאות שנים היה גנדזאר, שנוסד במאה ה- 10, מרכז רוחני ותרבותי, ומסוף המאה ה- 14הוא הפך למגורי הקתוליקאים שבחבל אגוונק. ההיסטוריון הסובייטי המפורסם אנטולי יעקובסון, שהקדיש שנים רבות לחקר המנזר, תיאר את הקתדרלה ואת המזבח הצדדי כ”שני יצירות אדריכליות נפלאות שגילמו את מיטב הישגיהם של אדריכלים ארמנים במאה ה -13. “מנזר דדיבנק, או חוטוונק (“מנזר על גבעה”), ממוקם בפאתיו הצפוניים של הכפר בעל אותו שם. על פי האגדה, הבזיליקה הראשונה שקיימת עד היום נבנתה על קברו של דדי, תלמידו של השליח תדאוס, במחצית השנייה של המאה ה -1. במאה החמישית הפך המנזר למעונו של הבישוף של אגוון ולאחד ממרכזי התרבות והחינוך החשובים ביותר באזור. מהמאות העשירית עד המאה ה -15 היה זה המרכז הרוחני של נסיכות חאכן

איך להעביר את הצללים מכנפי הסנונית על לוחות המרפסת שגדלו בשן הארי הרגיל?בין השוממות, הרוח, השקט, רק עשבים, ציורי קיר ושמיים שנראים כמו ציורי קיר חיים “, כותב קונסטנטין פאוסטובסקי ב”סיפור החיים” -ספר “זרוק לדרום”, פרק “ערפל מילניום”-