אזור תבוש

מארז תאבוש הציורי ממוקם בחלק הצפון-מזרחי של ארמניה. המרכז האדמיניסטרטיבי שלה הוא העיר איג’בן. מרבית שטח האזור ממוקם בגובה של 800-1000 מטר מעל פני הים.בשל הנוף הטבעי הייחודי, שפע נהרות ההרים, מעיינות מינרליים, יערות צפופים התופסים את מרבית המרץ, מדרונות הרים מכוסים באדמות אלפיניות אינסופיות עם כמות מדהימה של מגוון פרחים וצמחים, הארץ הזו נקראת שוויץ ארמנית קטנה.טבוש עשיר באמת בנהרות הרריים, הגדול שבהם הוא אגסטב. ישנם גם אגמים, שהציורי שבהם הוא אגם פארץ ליך עם מים צלולים בסמוך לעיירת הנופש דיליג’אן, המוקף מכל עבר ביערות שמורת דיליג’אן. בספר “ארמניה – מוזיאון פתוח” כותבת יוליה קירילובה: “הם אומרים שאם היו יערות, הרים ומעיינות מינרליים בגן עדן, אז גן העדן היה כמו דיליג’אן”.דיליג’אן, אתר נופש אקלימי ובלנאולוגי הררי, ידוע הרבה מעבר לגבולות ארמניה. הוא ממוקם בגובה של כ- 1400 מטר מעל פני הים. האקלים כאן יבש ומתון מאוד, האוויר נקי להפליא, רווי ארומה של אורן עם סגולות מרפא. כל זה מושך לכאן מספר עצום של תיירים שרוצים לא רק להירגע, אלא גם לשפר את בריאותם.על הגדה הימנית של נהר אגסטב יש מרכז העיר עם רבעי מגורים ששמרו על חזותם המסורתית, משמאל ישנו אזור נופש עם בתי הבראה, בתי מנוחה ופנסיונים.ישנם רכסי הרים רבים בארמניה, אחד מהם הוא רכס אראגוני הממוקם על שטח תבוש – קו פרשת המים בין אגני סוואן הקטנה לנהר גטיק. הוא משתרע לאורך 50 ק”מ לאורך החוף הצפוני-מזרחי של אגם סבן, הנקודה הגבוהה ביותר היא הר קרקטאסאר. הרכס מורכב מסלעים וולקניים ואבני חול, אין עליו יערות.יש לשים לב במיוחד לשמורת דיליג’אן שתופסת כמעט את כל חלקה הדרום-מערבי של מארש תוווש. הוא נוסד בשנת 1958 במטרה לשמור על מיני צמחים ובעלי חיים נדירים. על שטח של 24,000 דונם פרושים יערות צפופים מפוארים ויוצרים תמונה ציורית להפליא. כל שטח השמורה מכוסה בקיקים ובערצות.ישנם מעל 100 מינים של עצים, 35 מינים של יונקים, זוחלים, זוחלים, מעל 120 מינים של ציפורים. מיני העצים העיקריים הם אשור, אורן, תוג’ה, טיליה; יש גם מטעי אשור וטקסונים ארוכים. מעולם החי – דוב חום, לינקס, צבי. מעופות – חוגלה אפורה, נקר, קיכלי ומינים אחרים. בשטח השמורה ישנם מנזרים הגהארצין וגושאבנק.הגאווה האמיתית של אזור תוווש היא מנזר הגהארצין. הוא ניצב בעמק מיוער. מתחם הגהארצין כולל שלוש כנסיות: סורב גריגור – הבניין העתיק ביותר של המנזר, שהוקם במאות ה- XI-XI, כנסיית סורב אסטוואצין (1281) – מבנה מעוטר עשיר בכיפות רוח וכנסייה קטנה של סורב סטפנוס (1244). שרידי קמרון הקבורה של משפחת המלוכה בבגראטוני שרדו – מצבות עם שמות המלכים סמבט וגאגיק, כמו גם בית המגדל, הכצ’קים. כאן קבור המלומד-תיאולוג, אב המנזר חצ’אטור טרונצי. הגהארצין הוא כיום מנזר מתפקד. זהו אחד המקומות המתויירים ביותר באזור.מנזר גושאנק ממוקם כ -20 קילומטרים מזרחית לדיליג’אן. המנזר נבנה במאה ה XII באתר מנזר גטיק העתיק שנהרס ברעידת האדמה בשנת 1188. מכיטאר גוש, דמות פוליטית ומדען מצטיין בארמניה מימי הביניים, מחבר “קוד החוקים” הראשון, משלים ומשלים רבים, לקח חלק בבנייה. מנזר גושאנק נקרא על שמו בשנת 1213. מקורות היסטוריים מזכירים את הימצאותם של אוניברסיטה וסמינר במנזר