דווין, עיר מלאכה ומסחר גדולה, בירת ארמניה מן המאה ה -5 עד 9, באזור ווסטן היוטסשל מחוז אררט במרכז ארמניה. בירת מרצפן ארמניה. מאז המאה ה-5, לדווין יש כס מלכות של ארמני קתולי. חיבור היסטורי נבנה על ידי המלך חוסרוב השלישי, מלך ארמניה הגדולה בשנת 335. השם מגיע מהפרסית התיכונה ולשם פירושו “לאקו”. מאז המאה ה-4 היא מקום מגוריה של המלכים הארמנים של שושלת ארשקייד. לאחר חיסול הממלכה הארמנית ב-428 הפך דווין למקום מגורי הפרסים, ומאז 702, השליטים הערבים של אזור ארמניה, שכללו, בנוסף לאדמות הארמנים, גם את קארטלי, אראן ובאב אל-אבוואב (דרבנט). לאחר שהפך לבירה של המדינה, הפכה דווין לאחת הערים המאוכלסות ביותר באסיה ובעושרה מתחרה בערים רבות בעולם דאז. בשנת 554 התקיים בדווין סינוד של הכנסייה הארמנית, שבה נדחתה סוף סוף דוגמטיה של הלקידון. אבל שלוו לא נמשך זמן רב. המכה הראשונה נגרמה לו על ידי הערבים. על פי סג’וס וג’ון דרשקרצקי, לכידתו של דווין התקיימה תחת קתוליוס עזרא (628-
640 במהלך הכיבוש הערבי נהרגו 12,000 ארמנים ו-35,000 נלכדו. למרות העובדה שדווין החליף ידיים מספר פעמים מאז, הוא עדיין היה פורח בתחילת המאה ה-9. רעידות אדמה תכופות הצטרפו לדיכוי הכובשים, והעיר החלה לרדת מתחילת המאה העשירית. היסטוריונים וגיאוגרפים ערבים שמרו גם נתונים חשובים על ההיסטוריה של העיר של תקופה זו. הסופר הערבי מהמאה העשירית, אל-ית’אהרי, מדווח כי באזור דאביאל מדברים סביבו הארמנית. המידע הבא על העיר ניתן גם: דנצ’יט היא עיר הבירה של ארמניה והיא סנבט, בנו של אשוט. העיר הייתה כל הזמן בידיהם של נוצרים אצילים, ונוצרים הם רוב תושבי ארמניה, היא ממלכת ארמנד. על אוכלוסיית דווין כותבת גם סופר ערבי מפורסם נוסף של המאה העשירית; אבן האוקל: עבור קבוצות רבות בפרברי ארמניה ובהמדינות הסובבות, ישנן שפות אחרות, כמו ז’מדאש הארמני; עבור תושבי דאביל והסביבה, ותושבי ברדה דוברים אראן. גאוגרף ערבי נוסף מאותה תקופה, אל-מוקאדסי, מדווח: זהו מבצר בלתי חדיר ועושר רב; כעת אוכלוסייתה הצטמצמה, והמבצר שלה התמוטט. יחד עם הארמנים חיו כאן הפרסים והיהודים. בהסכם בין הגנרל הערבי חביב אבן מסלמה לדווין נכתב: בשם אללה, הרחום והה רחום! המכתב מחביב אבן מסלמה לנוצרים של חביבה, הקוסמים והיהודים שלה, נוכחים ונעדרים כאחד, הוא שאני מבטיח לך את קדושת האישיות והרכוש שלך, הכנסיות והמקדשים שלך וחומות העיר שלך. אתה בטוח, ואנחנו מתחייבים לציית להסכם איתך כל עוד אתה עוקב אחריו ועשה את ההראג’ וג’יזיה, שבו אללה הוא ערב הטוב ביותר! בסביבות 951, נציג השושלת הכורדית שאדאדי, מוחמד אבן שאדאד, הקים את עצמו בדווין. אבל המוספירידים, שהיו בעלי העיר בעבר, הצליחו לכבוש אותה מחדש. השאדאדים חזרו מאוחר יותר לשלטון בדווין. בשנת 992, כס המלכות הפטריארכלי של הכנסייה האפוסטולית הארמנית הועבר מדווין לאני. במהלך רעידת האדמה השנייה, בשנת 893, נהרגו בה כ-70,000 בני אדם. אם כבר מדברים על התקופה של המאה ה-7, המדען הבריטי קליפורד אדמונד בוסוורת’ מדרג את דווין, יחד עם ג’ולפה ואני, כעיירות המסחר הארמניות המשגשגות בעמק ארקס. בשנת 1064 נכבשה ארמניה על ידי הסלג’וקים. הצאר הגאורגי ג’ורג’ השלישי ב-1161-מדש;1162, ובפעם השנייה, ב-1173 כבש את העיר לזמן קצר. ב-1201, ב-1203, בתקופת שלטונה של המלכה הגאורגית תמרה, הצטרף דווין לגאורגיה בשנת 1236 נהרסה העיר לבסוף על ידי המונגולים. החפירות השיטתיות של דווין מממשות מאז 1937 ויצרו חומר נהדר המאפיין את תרבות ארמניה במאה ה-13. המבצר הוא ביתם של חורבות ארמונות שליטי ארמניה, שנבנו לאחר רעידת האדמה של 893 (תחתיהם חורבות מבני הארמון של המאה ה-4, בתי פקידים וסדנאות חרס של המאה ה-13. במרכז העיר, הוא שרידים של קתדרלה שנבנתה מחדש במאה ה-7 ממקדש בזיליקה מהמאה ה-3, ארמון קתולי (המאה ה-19), בזיליקה (המאה השישית), אסם קרוואנים גדול (המאה השישית) וכן הלאה. המהלך היה מצפון לבירה לשעבר, זמש; ארטשטה, על גדות נהר מטאמור, 35 ק”מ דרומית לירוואן של הווה. בשנת 1880 חיו בכפר דווין אריבן 65 ארמנים, 19 טטרים (אזרבייג’ן) ו-4 בתי משפט כורדיים, 392 ארמנים מהאמונה הגרגוריאנית, 99 אזרבייג’אנים (כ-26 טטרים) בכפר דווין אריבן. על פי לוח השנה הלבן של 1912, חיו בכפר דווין ירוואן 1,190 בני אדם, רובם ארמנים
