מנזר ארמני הממוקם באזור טבוש בארמניה, 18 ק”מ מהעיר דיליג’אן, בעמק המיוער של רכס אייג’בן. הוא נבנה במאות ה- 11-13. כנסיית סנט גריגור עם תוף אוקטדראלי, שנבנתה במאה ה- 11, היא הבניין העתיק ביותר במתחם.כנסיית המנזר הראשית של סורב אסטוואצצין (אם הקודש של האל) נבנתה בשנת 1281. במאות ה – 12-13 נוספה לכנסייה מרפסת . כיפת הכנסייה בעלת 16 הצדדים מעוטרת בקשת חיננית, שבסיסי העמודים שלה מונחים לא ישירות על כרכוב, אלא על צמרות אלמנטים משולשים מעוטרים. טכניקה זו יוצרת רושם של חוסר משקל חזותי של הקשת והתוף עצמו.כנסיית סנט סטפנוס, שנבנתה בשנת 1244, דומה לכנסיית אם האל הקדושה, אך קטנה יותר בגודלה. על שטח המנזר ישנו גם בית מגורים, שנבנה בשנת 1248. כאן היה הקבר המלכותי של שבט בגרטוני, ממנו שרדו מצבות עם שמות המלכים סמבט וגאגיק. ליד בית המגדל יש שרידי מטבח, ליד קתדרלת אסטוואצצין – שרידי מבוא. בשטח המתחם ישנם כמה חצ’קים.מנזר הגהארצין היה שייך למספר המנזרים בארמניה, שנהרס ונהרס במהלך פלישות התורכים הסלג’וקיים במחצית השנייה של המאה ה -11. מהמחצית השנייה של המאה ה -12, כאשר חייהם הפוליטיים של אדני הפיאודלים הארמנים התחדשו בצפון ארמניה בחסות הבגרידים הגאורגים, המדינה ההרוסה החלה להתאושש במהירות. תחילה שוחזרו מנזרים. בכיתוב מורי הכנסייה של סנט. גרגורי הם החארדור וסוקיאס. ההיסטוריון קירקוס גנדזאצ’י מזכיר את האירוע של שנת 1191, כאשר היה שם גם סנט ורדפט חצ’טור טרונאצי (טארון), הרקטור של המנזר הקדוש בשם הגהארצין, איש קדוש ומושלם, וידוע בידע שלו, במיוחד בתחום ה אומנות מוזיקלית. “לדברי ההיסטוריון, לפני הגעתו של חצ’טור טרונאצי לאזור זה, מנזר הגהארצין” היה שומם ובחשכה “; עם הגעתו לכאן, הוא “החיה את המנזר הקדוש שהיה אב המנזר.” חצ’טור טרונאצי, תיאולוג מוזיקאי מימי הביניים, מוזיקאי, אב המנזר, נקבר על אדמת המנזר
