מנזר טאטב; מתחם מנזר ארמני בסוף המאות ה-10 המוקדמות באזור סיונק בארמניה, 20 ק”מ מהעיר גריס. במשך מאות שנים זה היה המרכז הרוחני של סיונק. זהו חלק ממתחם תיירותי מרכזי הכולל גם את משכן הנזירים של מדבר טאטוב, כנפי הטטבה, הגשר הטבעי ומערת שטני קמורג ‘ואטרקציות רבות אחרות. בשנת 1995 נחשב מנזר טאטב להכללה ברשימת המורשת העולמית של אונסק”ו. שיקום המנזר, שיקום חשיבותו החינוכית ולידה מחדש של החיים הם המטרות העיקריות של התכנית, תחייתו של טצב. היסטוריה נוסדה בשנת 895-;906 על ידי סוזן סיוז’רן סיוז’רן סיוניק אשוט ואשתו שושן, כמו גם הנסיך גגרקוניק גריגור סופן השני והנסיך בלקה דרגיק. במאה העשירית חיו במנזר כאלף איש. במאה ה-13 גבה המנזר מסים מ-680 כפרים מסביב. המנזר היה אחד המרכזים החשובים ביותר למדע וחינוך של ארמניה של ימי הביניים. למרות ההרס של הכובש המרכז אסיאתי טמרלן של מספר משמעותי של מנזרים ארמניים בסוף המאה ה -14, טאטב שמר על מעמדו כמרכז פיאודלי גדול. בשנת 1373 ייסד אובנס וורוטנצי את אוניברסיטת טאטוב, שבמשך חצי מאה נותרה האוניברסיטה המתפקדת היחידה במזרח ארמניה. באוניברסיטה התפתח בית הספר המיניאטורי טאדב. בשנת 1435 נשרף המנזר על ידי חיל הפרשים של שאהרוך, בנו הצעיר ויורשו של טימור. ב-27 באפריל 1921 הוכרזה הרפובליקה הדנית של הר ארמניה בקונגרס במנזר. המנזר נפגע קשות מרעידת אדמה בשנת 1931. עבודות שיקום ושיקום מתבצעות כעת בשטח. המנזר פתוח לציבור ללא הגבלות. אטימולוגיה של שמות ישנן שתי גרסאות של מקור שמו של המנזר. לדברי אחד מהם, טאטב מתורגם מהארמנית כ”תן כנפיים”. הם אומרים כי לאחר שסיים את העבודה, הקבלן הראשי קם לקצה הערוץ, חצה את עצמו, אמר: “אורות, , ; המאסטר גידל כנפיים, הוא עף משם, והמנזר שבנה נקרא טאטיב. הגרסה השנייה מזוהה עם שמו של יוסטסוס הקדוש (יוסתיאה), תלמידו של השליח תדאוס, שהטיף לנצרות בארמניה. במקומות אלה קיבל המיסיונר מות קדושים, ובמאה הרביעית הוקם מקדש מעל קברו, אשר הוקדש על ידי גריגור לוסוואריך (גרגוריוס הקדוש המאיר). חורבות המקדש נשמרות מאחורי החומות, לא רחוק מהכניסה למנזר. מבנים עיקריים כנסיית סורב פוגוס-פטרוס, או השליחים הקדושים פאולוס ופטרוס. המבנה האדריכלי העיקרי של המנזר נבנה בשנת 895.906. הקתדרלה שנבנתה בסוף השלטון הערבי הייתה עדות לכוחה ושאיפותיה של הממלכה הארמנית המחודשת. האדריכלים הקדישו תשומת לב מיוחדת לקישוט המקדש, ששימש כקתדרלה הראשית של נסיכות סיונקי. בשנת 930, הקירות הפנימיים של המקדש היו מעוטרים בציורות קיר, אשר כיום הולכים לאיבוד כמעט לחלוטין. מימין לאפזה נמצא קברו של גריגור טאטבאצ’י הקדוש האחרון של הכנסייה האפוסטולית הארמנית. קבר סורב גריגור טאטבאצ’י, או סנט גריגור טאטבאצ’י. המבנה הצנוע של זמדאש; המרטיריום עם התקרה המקושתת והכיפה של זמדאש; שהוקם בסוף המאה ה-18 מעל קברו של המלומד, התיאולוג והמורה המפורסם מימי הביניים, רקטור אוניברסיטת טאטב גריגור טאטבאצ’י. משנת 1390 שהה יותר מ-20 שנה במנזר טאדב, עד מותו בשנת 1409. כנסיית סורב גריגור לוסבורי, או גרגוריוס הקדוש המאיר. זהו השריד המוקדם ביותר של המבנים הדתיים של המנזר. על פי הכרוניקה, הכנסייה הסמוכה לחזית הדרומית של קתדרלת המנזר הוקמה בשנת 1295 במקום בניין שנבנה בשנת 836-;848 על ידי הנסיך מוניק פיליפוס ונהרס על ידי רעידת אדמה בשנת 1139. המקדש שוחזר בסוף המאה ה -13 על ידי השושלת האוריבלית. כנסיית סורב אסתיטסצ’ין, או גבירתנו. הקטן מבין שלוש הכנסיות של מנזר טאטיב. הוא נבנה בשנות השמונים של המאה ה -11 על קיר מבוצר מעל קבר מנזר עתיק. יש לו פרופורציות אנכיות, וזה נדיר באדריכלות הארמנית. גבאזאן זמדאש; בראשו עמוד מתנדנד ייחודי שהוקם בשנת 904 ליד ביתו של הבישוף, ההקדשה האדריכלית של השילוש הקדוש. עמוד האבן המתומן מונח על הי מדרגות מתומן. האדריכל הקדום הצליח לחשב בדיוק תכשיטים את הפרמטרים של ההתכתבות בין חומרת האנדרטה לנפחיה, המבטיחה מיקום אנכי יציב של העמוד. מותקן על הציר, הוא מסוגל להתנדנד – למעשה, לכן זה נקרא עמוד מתנדנד. העמוד יצא לדרך גם במהלך רעידת האדמה החלשה ביותר, והזהיר נזירים ומקומיים. הוא גם התנוון כאשר האדמה רעדה כשכוחות האויב התקרבו. בנוסף, לעמוד יש מטרה אחרת. היא נוסדה ב -11 באוגוסט – יום השנה החדשה הארמנית העתיקה – נבאסרד. זהו מצפן שמימי מדויק והוא מכוון לכיוון קבוצת הכוכבים אייק אוריון. העמוד מראה סימן זמן אפס ו ניתן לחשב אותו לא רק שנת אור (25920 שנים), אלא גם שנת אדמה אחת. מאסלודווילה ג’ין. באחד משני האולמות של טחנת השמן מהמאה ה -17, אבן ריחיים מסיבית נשמרה, בעזרתו של השמן נלחץ. צמחים היו נתונים תחילה לטיפול בחום על אש נמוכה, ואז המסה נמחצה עם אבן ריחיים והונחה מתחת לריקבון. תרחיף וכתוצאה מכך היה מוגן, מסונן, ובדרך החוצה התברר שמן צמחי, אשר שימש בחווה בהגנה על המנזר. מדבר טאטבה. למדבר טאטב, הממוקם הרבה מתחת למנזר הראשי, בערוץ של נהר וורוטן, הוביל מעבר תת קרקעי באורך שלושה קילומטרים, שכעת זרוע. מדבר טאטב נוסד במאה ה -14 על ידי הנזירים של מנזר ארנץ, שנהרס על ידי רעידת אדמה. מהמקורות נודע כי המדבר נהרס על ידי שלוש רעידות אדמה רצופות, אך אף אחד מהנזירים לא נפגע, למעט הזקן, שלא רצה לעזוב את המדבר הישן ומת ברעידת האדמה השלישית. אוניברסיטת טאטא בשנת 1373 נוסדה אוניברסיטת תסטאש, מהגדולות בדרום הקווקז, במנזר טאטוב על ידי אובנס וורוטנצי. האוניברסיטה לימדה פילוסופיה, תיאולוגיה, דקדוק, פיזיקה, מתמטיקה ואסטרונומיה, קליגרפיה, דיבור ילידי, ספרות, היסטוריה ואדריכלות, לימדה את אמנות הציור המיניאטורי וציור הקיר, את יסודות הציור ואת טכניקת עיצוב הספרים. האוניברסיטה הכשירה נכבדים, תיאולוגים, מחנכים ומומחי מפקד אוכלוסין. האימונים נמשכו 7-8 שנים. בנוסף ל-500 נזירים, בטאטב היו גם פילוסופים, מוזיקאים, סופרים ואמנים. ימי הזוהר של האוניברסיטה קשורים לפעילותם של הרקטורים אובנס ורוטנצ’ים (1315-1388) וגריגור טאטבאצ’י (1346-1410). זה נמשך עד 1435, כאשר חיל הפרשים של שאהרוך, בנו הצעיר ויורשו של טימור, שרף את המנזר. תוכנית התחייה של טצב ביוזמת המשקיע החברתי והיזם ראובן ורדניאן, הושק הפרויקט בשנת 2008, אשר מיושם כפרויקט חברתי. הפרויקט מבוסס על הרעיון של שיקום המנזר הארמני מימי הביניים, החייאת המסורות האקדמיות והרוחניות של המנזר, כמו גם יישום צעדים לקידום פיתוח תשתית התיירות של האזור, שיפור רמת החיים של האוכלוסייה המקומית וערב אותו בתעשיית התיירות. ההתחלה הרשמית של הפרויקט ניתנה באוקטובר 16, 2010, יום ההשקה של הרכבל, אשר 5.7 ק”מ אורך, המוביל דרך ערוץ וורוטן למנזר. כל הרווחים מהתפעול של הרכבל הולכים לקרן הפרויקט לשיקום המנזר ופיתוח הקהילות המקומיות. מאז פתיחת כנפי טאדב גדל מספר התיירים המבקרים בטאטב פי עשרה; בשנת 2019 לבדה ביקרו ברכבל יותר מ-155,000 תיירים, ומאז אוקטובר 2010 ביקרו ברכבל כ-950,000 מבקרים; יותר מ-50 מלונות חדשים נפתחו בגריס, 20 ק”מ מהרכבל וכ-50 מלונות חדשים בכפרים הסמוכים. שיקום מנזר טאטב המסלודאווילה, הממוקמת בסמוך למתחם המנזר, הייתה אחד האתרים האדריכליים הראשונים ששוחזרו במסגרת תוכנית התחייה של טאדב בשנת 2010, ומאז פתוחה לציבור. מאז קיץ 2016, מבקרים נכנסים לשטח מתחם מנזר טאטב דרך הכניסה הצפונית המשוחזרת. בשנת 2017 הותקנו ליד הכניסה דוכני מידע המוקדשים לעבודות שיקום במנזר. גם הסביבה השתפרה. עבודות השיקום באביב המנזר החלו בשנת 2015. מיקומו המקורי של המקור וחומרי השימוש בבנייתו נקבעו. בקיץ 2016 שוחזר המעיין באתר היסטורי סמוך לכניסה הצפונית. השחזור של המראה המקורי של כנסיית גבירתנו, או סורב אסבטצין, הוא חלק מהפער הראשון של שחזור מתחם מנזר טאטב. לאחר אישור תוכנית השיקום באוגוסט 2016 החלו עבודות שיקום, אשר בשנת 2018 עלו לשלב הסופי: העובדים מסיימים את שיקום כיפת הכנסייה ואת תוף האור שעליו היא מונחת. מאוקטובר 2018, כנסיית גבירתנו פתוחה לציבור