אנהיט

אנהיט-אם האלים: פעם טיילה אנהיט על פסגות אררט, השמש כבר שקעה מעבר להרים ואספה את קרניה, קרן אחד קטן לא מיהר לעזוב .את אררט ושכח כי הגיע העת לישון לפתע השמש שוב עלתה אל הרקיע, התחילה לחפש אחר הקרן, כאשר מצאה אותו סוף סוף התחילה לחבק ולנשק אותו .ברכות תוך כדי דמעות של אושר אם האלים אנהיט ראתה את זה והתח :עצבה קשות, ניגשה אנהיט לארא ?מה התרחש, אם האלים .שאל ארא ואנהיט השיבה: או בורא כל יכול, אני מאושרת בחלקי, אני אם לאלים בני אלמוות, ילדיי בם שליטי היקום, הם נצחיים ובעלי עוצמה מוחלטת .ובלתי מעורערת, הכול מושלם, הכול .אך לא האימהות שלי .ובכן מה חסר לאימהות שלך? שאל ארא סבל ויגון השיבה אנהיט, מהי ?!?אימהות ללא כאב וצער