פסלה של אמא ארמניה בירוואן

1334
       

מא ארמניה “מַאייר הִיאַסְטַאן” היא האנשתה של ארמניה. העיבוד החזותי הידוע ביותר של הדמות הוא הפסל המונומנטלי בפארק הניצחון, המשקיף על עיר הבירה של ארמניה
הפסל הנוכחי בפארק הניצחון החליף פסל של יוסיף סטלין שנבנה כאנדרטה לזכר הניצחון הסובייטי במלחמת העולם השנייה. במהלך שלטונו של סטלין בברית המועצות, גרגור הרוטיוניאן, המזכיר הראשון של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הארמנית פיקח על הקמת האנדרטה יחד עם עוד חברי הממשלה. הבנייה הושלמה ונחשפה לציבור ב-29 בנובמבר 1950, לכבוד שלושים שנה לשלטון הסובייטי בארמניה. הפסל נחשב ליצירת מופת של האמן סרגיי מרקורוב. המעמד עוצב על ידי האדריכל רפאל ישראליאן. ישראליאן חזה כי מה שישכון מעל המעמד יכול להתחלף, ועיצב את המעמד כיצירה שעומדת בפני עצמה, בדמות שלושה עמודי התווך בבזיליקה של הכנסייה הארמנית. שנים לאחר מכן הוא דיבר על כך: “ידעתי כי תהילתם של דיקטטורים היא זמנית, אז בניתי ארמני”.באביב 1962, הפסל של סטלין הוסר. הדבר קרה בעקבות החלטת הגינוי של סטלין בוועדה המרכזית במוסקבה שהתרחשה ב-1956, שבגינה כל המונומנטים לכבודו ברחבי ברית המועצות הוסרו, אך המעשה בארמניה נדחה מספר שנים. היו שמועות שזה היה מפני שמזכ”ל המפלגה הארמנית נצל את ההזדמנות להראות שאין הוא כפוף למרכז, אך נראה שהסיבה האמיתית הייתה טכנית, מכיוון שהשיטה להסרת הפסל מבסיסו פותחה רק ב-1962. עם זאת, האירוע לא עבר בשלום, והפסל נפל, וחייל אחד נהרג ורבים נפצעו במהלך ההסרה.הפסל של “אמא ארמניה”, דמות קלאסית של אישה מחזיקה בחרב רחבה בידיה,אשר עוצבה על ידי יעארה הרוטיוניאן, הוצב על המעמד בפארק כעבור חמש שנים. הפסל נישא לגובה של 22 מטרים, ויחד עם הבסיס, הגובה הכולל של האנדרטה הוא 51 מטרים. הפסל בנוי מנחושת מרוקעת, והבסיס מאבן בזלת.הפארק בו שוכן הפסל נקרא “פארק הניצחון” מבחינה רשמית, אך לאחר שהוסר הפסל של סטלין, החלו תושבי ירוואן לקרוא לו “פארק המונומנט”.עם השנים, הפסל צבר לכלוך רב. נעשו מספר ניסיונות לנקותו, אך עד כה הצליחו לטפל רק בחלקו התחתון. נאמר על כך בירוואן ש”נאלצים לסמוך על הגשם” לטיפוח הדמות הסמלית.

סמליות
הדמות של אמא ארמניה מסמל שלום באמצעות כוח. מטרתה, באמצעות הפסל, היא להזכיר לצופים בה דמויות נשים בולטות בהיסטוריה של ארמניה, כגון סוסה מייריג, ואחרות, אשר הצטרפו לגברים במאבק המזוין נגד החיילים הטורקים והמיליציות הכורדיות למען שחרור ארמניה. היא מסמלת גם את המעמד החשוב והערך המיוחס לאישה המבוגרת בקרב המשפחה הארמנית.מיקומה של “אמה ארמניה” על גבעה המשקיפה על ירוואן – ובה זמנית פונה אל טורקיה – גורם לה להיראות כמו שומרת הבירה הארמנית. בכל שנה ב-9 במאי, אלפי ארמנים מבקרים את “אמא ארמניה” ומניחים פרחים לרגליה, כדי להנציח את הנופלים הארמנים במלחמת העולם השנייה. בבסיס הפסל שוכן המוזיאון הצבאי – אמא ארמניה, של משרד הביטחון הארמני. כשהוא נבנה לראשונה שכן בו מוזיאון צבאי ייעודי למלחמת העולם השנייה. היום, חלק גדול משטח התצוגה מוקדש לנגורנו-קרבאך המלחמה של 1988–1994. המיצגים הם חפצים אישיים, כלי נשק, ומסמכים של המשתתפים, והקירות מעוטרים בדיוקנאות שלהם. בין שאר החפצים היסטוריים, יש מפה עליה הכוחות הארמנים תכננו את מבצע הכיבוש של שושה