תהליך הקמת האנדרטה
פרח הזיכרון, שעולה מתוך האבן הנפוצה בארמניה, הפך לסמל הנצחי לזכרם של 1.5 מיליון הקורבנות התמימים של רצח העם הארמני שאירע בידי האימפריה העות’מנית. מתוך אותה האבן ממנה עולה פרח הזיכרון, זורמים גם מים, כאילו היו אלו דמעותיו של האבן המבכה את חסרונם של אותן נפשות תמימות שנלקחו בפשע הזה
האנדרטה הראשונה לרצח העם הארמני הוקמה ב-1919 בפארק גזי שנמצא בכיכר טאקסים באיסטנבול. למרות היריבות בין טורקיה לבין הרפובליקה הארמנית הראשונה שעוד היתה בשיאה בתקופה זו, ולמרות שעוד המשיכו אירועי טבח בארמנים על אדמת טורקיה, האנדרטה הראשונה הוקמה דווקא שם. לאורך השנים שלאחר רצח העם, עשרות אנדרטאות ומצבות הוקמו במדינות רבות מסביב לעולם- בכנסיות, בקפלות, במוזיאונים ובמוסדות- כולם הוקמו על מנת להתמודד עם הסוגיה של הכרה ב”שאלה הארמנית”.אולם לאחר הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 נדמה היה, שעל העם היהודי בדרכו לעצמאותו הלאומית, אחריות כפולה: הן להתמודד עם זיכרון הסבל הלאומי והאובדן העצום שהעם היהודי חווה, ובה בעת להראות הזדהות ייחודית כלפי האומה שסבלה מאותו גורל אכזר. במשך עשרות שנים, נושא ההכרה ברצח העם הארמני היה נוכח בשיח הישראלי, אולם במקרים רבים לא קיבל ביטוי פומבי בשל הצורך להימנע מפגיעה ביחסים עם טורקיה. ואולם, במשך 15 השנים האחרונות נראה כי התנאים הבשילו באופן משמעותי לטובת הכרה זו. בשנת 2016, ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת אכן הצהירה כי היא מכירה ברצח העם הארמני. כמעט בכל שנה, הנושא מובא לדיון בפרלמנט הישראלי, וישנה תקווה גדולה כי לאחר הכרתו של הקונגרס והסנאט האמריקאיים, גם הכנסת תאשרר את ההצהרה שלה באופן רשמי.ישנן 7 מצבות צלב ברובע הארמני בירושלים המוקדשות לאותם הקורבנות התמימים של רצח העם הארמני, ומהווים אתרי עלייה לרגל ביום הזיכרון לרצח העם הארמני, שמצוין מדי שנה ב-24 לאפריל. ואולם, עד היום לא נמצאה אפילו אנדרטה אחת על אדמה יהודית בישראל לציון אירוע טרגי זה.בעיר פתח תקווה ישנו ריכוז גדול של משפחות ארמניות אשר התיישבו בה לפני 20 שנה, והוקמו מוסדות תרבותיים לקהילה. בשנת 2015 התגבשה וועדה לציון 100 שנה לרצח העם, ובמסגרת מפגשיהם הוצע ע”י מר דוד גלפיאן להקים אנדרטה, ובעקבות כך אף שונה שמה ל’וועדת האנדרטה לרצח העם הארמני’. הוועדה פנתה לעיריית פתח תקווה בנובמבר 2017 לצורך התנעת המהלך, ובדצמבר 2019 נתקבלה תשובה חיובית מהוועדה לאישור אנדרטאות במחלקת התרבות של העיר, המאשרת כי האנדרטה המתוכננת תואמת לסטנדרטים האומנותיים והאדריכליים בעיר. העירייה הקצתה את המקום להקמת האנדרטה בפארק הקהילות של העיר.בינואר 2018 פנתה הוועדה באופן רשמי ל”נאירי”- איגוד הארמנים ישראליים בפתח תקווה, לארגן את הקמת האנדרטה. לצורך התנעת הפרויקט, לרבות איסוף המסמכים הנדרשים וקיום ישיבות עם ראש העיר (לשעבר) של פתח תקווה מר יצחק ברוורמן, חברו יחד האנשים הבאים: חבר האיגוד, האדריכל רוברט אוהניאן; ראש המרכז התרבותי-חינוכי הארמני בפתח תקווה “נויאן טאפאן” ומחבר הקונספט של האנדרטה, מר דוד גלפיאן; מייסדי איגוד “נאירי” מר סמבט מחיטאריאן, מר ארטיום צ’רנמוריאן, מר טיגראן מאמג’ניאן, מר קארן הארוטיוניאן, מר ויאצ’סלב גריגוריאן, מר ויקטור ברייל, גברת נלי טארומיאן וגברת גייאנה סאאקיאן (כולם גם חברי וועדת האנדרטה). לאחר קבלת האישור מראש העיר, ובעזרתם של הקבלן ערן שילר ויועצי הקרקע דורון אשל ולבון סוקיאסיאן, האדריכל תכנן ועיצב את האנדרטה, והציג את השרטוטים לרשויות המקומיות. ואולם, לאחר קבלת האישורים הנדרשים כעבור שנה, התקיימה מערכת בחירות מקומית בה הוחלף ראש העיר ברוורמן במר רמי גרינברג, ונדרשו פגישות מחודשות על מנת לקבל שוב את התחייבותו של ראש העיר החדש לתמיכה במימוש הקמת האנדרטה בעיר, תוך זמן קצר. בעזרתה של ראיה ליכטמנוב, ראש מחלקת העליה והקליטה בעירייה, העירייה התחייבה לסייע בהקמת התשתית הנדרשת באיזור לטובת בניית האנדרטה.בינואר 2019, הוועדה לפיתוח עירוני של העירייה העניקה את האישור הראשוני לתחילת הבנייה, ובמאי של אותה השנה העניקה את האישור הסופי לכך. ‘וועדת האנדרטה לרצח העם הארמני’ יצרה מועצה כלכלית שגייסה כספים מישראל ומחוצה לה. חברי המועצה היו מר סמבט מחיטאריאן, מר טיגראן מאמג’ניאן, מר דוד גלפיאן, מר רוברט אוהניאן ומר ארטיום צ’רנמוריאן.בעזרת איגוד “נאירי”, האדריכל רוברט אוהניאן עזב את ארמניה בסוף חודש יולי 2019 על מנת לבקר במחצבות ומפעלים. לאחר שבועיים, נחתם חוזה עם חברת “סטונ סרוויז” בניהולו של קארן פטרוסיאן. באוגוסט, הבנאי ומומחה החברה מר ארטאווזארד הובהניסיאן, החל בעבודות ההכנה של האנדרטה לפי השרטוטים שהוצגו לו, והעבודה נסתיימה לאחר 3 חודשים. האנדרטה על כל מרכיביה, נשלחה לישראל דרך גיאורגיה, והגיעה ליעדה בפתח תקווה ב-15 לינואר, 2020. האנדרטה הוצבה במקומה ב-27 לינואר על בסיס הבטון שנבנה ע”י העירייה.בהזמנת איגוד “נאירי” הבנאי הגיע לישראל, ובעזרת הילדים המסורים של הקהילה הארמנית במרכז הארץ, העמידו ומיסדו את האנדרטה. עבודות אחרונות של חשמל, מים, הקמת ספסלים ושדרוג האתר הסתיימו באפריל 2020
