יגישה צ’ארנץ (13 במרץ 1897, קארס – 27 בנובמבר 1937,ירוואן) היה סופר, משורר ואיש ציבור ארמני. הוא נחשב לסופר ארמני בולט של המאה ה-20
ביוגרפיה
יגישה צ’ארנץ נולד בשם יגישה סוגומוניאן בקארס שאז הייתה בתחומי האימפריה הרוסית. אביו היה סוחר שטיחים במקור מאיראן. בשנים 1907–1912 הוא למד בבית ספר פרטי בעיר. בשנת 1912 בטביליסי יצאה לאור את השיר הראשון של המשורר. בשנת 1914 הוא התחיל לכתוב שירים תחת שם עט “צ’ארנץ”. בשנת 1915 צ’ארנץ גויס לצבא האימפריה הרוסית והשתתף בקרבות מלחמת העולם הראשונה באזור קווקז.בשנת 1916 הוא נסע למוסקבה והחל לימודי אוניברסיטה. במקביל הוא המשיך לכתוב שירים חדשים.בשנת 1918 צ’ארנץ התנדב לשורות הצבא האדום. בשנת 1919 הוא הגיע לירוואן ועבד בה כמורה. במאי 1920 צ’ארנץ השתתף בהתקוממות קומוניסטית נגד השלטון.בשנת 1920 צ’ארנץ חזר למוסקבה והחל ללמוד באוניברסיטת מוסקבה.בשנים 1924-1925 צ’ארנץ סייר בטורקיה, איטליה, גרמניה וצרפת וערך פגישות עם נציגי הקהילה הארמנית.בשנת 1926 הוא חזר לארמניה הסובייטית ופרסם מספר ספרים עם שיריו. בשנים 1928-1935 הוא היה עורך ראשי של הוצאה לאור ממשלתית.החל מסוף שנות ה-20 החלה ביקורת על שיריו. הוא הואשם בחתרנות נגד השלטון. בשנת 1933 הוא פרסם את ספרו החדש שתוך זמן קצר נאסר למכירה.בנוסף לכתיבת שירים ופרוזה צ’ארנץ עשה תרגומים לארמנית מרוסית לרבות יצירות של ולדימיר מאיאקובסקי, מקסים גורקי ואלכסנדר פושקין.בשנת 1936 הוא נעצר והואשם בפעילות נגד השלטון, הכנות פעולות טרור, לאומנות ותמיכה בלב טרוצקי. ביולי 1937 הוא נעצר ונפטר בכלא ב-27 בנובמבר 1937.לצ’ארנץ נולדו שתי בנות. אשתו נעצרה במקביל למעצר שלו ונשלחה לגלות בקזחסטן. בנותיו גדלו בבית משפחת אשתו ובבתי יתומים. אשתו חזרה לארמניה רק בשנות ה-60 ונפטרה תוך זמן קצר.בשנת 1955, לאחר פטירת יוסיף סטלין, אנסטס מיקויאן טיפל בטיהור שמו של המשורר. בשנת 1975 ביתו ארפניק צ’ארנץ פתחה מוזיאון על שמו בדירה הישנה בה הוא התגורר בירוואן.יצירות של צ’ארנץ תורגמו לרוסית על ידי אנה אחמטובה ובוריס פסטרנק ולצרפתית על ידי לואי אראגון.
