•  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

מיתולוגיה ארמנית

הקדמה
הדת האלילית הארמנית הקדומה קשורה קשר הדוק עם המיתולוגיה הארמנית ( דיצבוציון) מדובר למעשה במכלול אמונות ופולחנים של העם הארמני הקדום אשר התקיימו עד קבלת הנצרות כדת מדינה ב 301 לספירה.המיתולוגיה הארמנית שייכת למערכה דתית של עמים הודו-אירופיים.במיתולוגיה הארמנית כלולים אלמנטים שונים של דאיזם, מוניאזם, ונוטיאזם ומונולטריה.המיתולוגיה הארמנית כאמור הינה מכלול של אמונות אשר התקיימו בקרב העמים הקדומים שחיו באזור של הרמה הארמנית (אורומים,מושקים, שבטים אוררטים וכו’..) לדוגמא: מאבק בין ממלכת אוררטו לממלכת אשור מהווה בסיס לחלק ניכר מהמיתוס הארמני.לאחר קבלת הנצרות ב 301 לספירה, החלו להופיע דמויות מיתולוגיות חדשות ואמונות קדומות עוברות תהליך שינוי. דמויות מהברית החדשה מקבלות את הסגולות של האלים הקדומים, לדוגמא: יהון המטביל (קרפט): ואחגן וטיר, המלאך גבריאל (גבריאל חרשטק) את רוחו של גרוח (רוח העולם הבא) בימי הביניים המאוחרות החלה להופיע השפעה מוסלמית של העמים השכנים.עדויות אלה תועדו ונכתבו ביצירות יווניות וביזנטיות (פלטון, גרודוט,סטרבון) ומקורות ארמנים של ימי הביניים ( מובסס חורנצי,אזניק קוחבצי).המיתוסים הקדומים אשר נכתבו ותועדו מהווים מעין מסמך היסטורי.האלים והגיבורים הקדומים קשורים קשר הדוק עם העם הארמני וארץ ארמניה (חייטה, ארם, ארא גרציק, ואחגן), אירועים מיתולוגיים התרחשו באזור גיאוגרפי מוגדר.רוחות מיסטים רעים יחד עם שדים החלו להופיע בתור מנהיגים אתניים של עמים וארצות עוינות (אשדחק יריבו של הייק נאאפט-בל הבבלי).הקרב בין כאוס ליקום הפך לקרב צבאי-מדיני בין העם הארמני לאויביו: אשור, מידיה וכו’,הרעיון המרכזי העומד מאחורי זה הינו הלחימה למען החופש וחוסר רצון מוחלט להשתעבד לעמים אחרים.בין הדמויות המיתולוגיות השונות ניתן להבחין בקשר משפחתי-גנטי: ארם הינו צאצא ישיר של הייק נאאפט (אבי האומה), ארא גחציק הוא בנו של ארם, אנושן ססונבר הוא נכדו של ארא גרציק, המלכים האפיים של ארמניה ( טיגרן, ארטשס, ארטבזד) נחשבו גם כן לצאצאיו של הייק.במיתולוגיה הארמנית קיימים גם אלמנטים של טוטואיזם: לפי אחד מהמיתוסים משפחת אצולה ארצרוני קשורה עם מלך הציפורים נשר (ארצבי), הנשר היה פותח את כנפיו וכך היה מגן על נער ישן מפני השמש והגשם, אותו נער נחשב לאבי הדור.במיתוס “ויפסנטק” מלך מידיה וישפ אשדחק היה גם הטוטם של עמו (וישפ-נחש).החיות הקדושות: שור, צבי, דוב, כלב וחתול.הציפורים הקדושות: חסידה, עורב ותרנגול.באפוס “ססנה צרר” (דוד ססונצי) העורב הינו שליח האלים והתרנגול (אקאחח) מציל את בני האדם ממוות בטרם עת.לפי המסורת הקדומה שתי חסידות הם התגלמות של השמש, גם הנחשים תופסים מקום מכובד במסורת במיוחד לורטו, לפי האגדות הנחשים היו חיים בארמונות חבויים בתוך מערות ולמלכי הנחשים היו קרניים מזהב על ראשם ואבן פז.ההרים במיתוסים מקבלים מאפיינים של בני אדם, לפי מסורת אחת ההרים היו פעם אחים במימדי ענק אך נענשו על ידי האלים וכך קפאו במקומם, לפי מיתוס אחר ההרים מסיס (אררט) ואראגץ היו אחיות, לאחר קבלת הנצרות ההרים: אררט, סיפן, ארטוס וארנוס מוזכרים בהקשר למבול עולמי.תפיסת גן עדן והשאול שונה בתכלית מהתיאור המקובל בדתות מונוטיאזם, השמיים מוצגים בתור עיר עם שער גדול מנחושת וקירות מאבן, בתחתית הים שמחלק בין השמיים לארץ שוכן גן עדן בשעריו עובר נהר מאש, על פני הנהר עובר גשר בעובי של שערה ( מזה קרמוץ’) נשמות החוטאים עולות על הגשר שקורס בשל כובד החטאים והנשמות נופלות לתוך הנהר

מקורות

מובסס חורנצי: היסטוריה של ארמניה 1893

היסטוריה של האפיסקופ סבאוס 1939

ו. טופורוב: התגלמותו של המיתוס ההודו-אירופאי בקרב העם הארמני 1977

Gelzer Н., Zur armenischen Gotterlehre, Lpz., 1896;

Abeghian М., Der armenische Volksglaube, Lpz., 1899;

Ananikian М., Armenian [Mythology]. в сб.: Mythology of all races, v. 7, N. Y., 1964;

Ishkol-Kerovpian K., Mythologie der vorchristlichen Armenier, в кн.: Worterbuch der Mythologie, Bd 4, Lfg. 11, Stuttg., [1973]

אלים קדומים

ארב

צובינר

ארא

אסטחיק

מהר

טיר

ספרדרמט

לוסין

האלה ננה

רוחות ויצורים מסתוריים

פערי

אראלז

דב

דאחאנבר

אזרן בלבול

אש ומים

אלק

גרוח ובאחט

מרדגייל

אמברו

אז’דאהק

אנוש

גיבורים

אגדות