הַשָּׂפָה הָאַרְמֶנִית שייכת לענף המבודד ביותר בְּמִשְׁפַּחַת הַשָּׂפוֹת הַאִנְדוֹ-אֵירוֹפִּיּוֹת. היא תופסת מַעֲמָד יִיחוּדִי בְּתוֹךְ הַמִּשְׁפָּחָה הַלְּשׁוֹנִית הָרְחָבָה הזו. בניגוד לרוב השפות באירופה ובמזרח הקרוב, המתאגדות לְתַת־מִשְׁפָּחוֹת כְּגוֹן סְלָבִית, גֶּרְמָנִית, רוֹמָאנִית, יְוָנִית אוֹ אִירָאנִית — הָאַרְמֶנִית מְעַצֶּבֶת עֵץ נִפְרָד ועצמאי, שאינו שייך לשום קבוצה אחרת. מעמד זה אֵינוֹ הַשְׁעָרָה אוֹ טְעוּנָה שְׁנוּיָה בְּמַחְלֹקֶת: הוּא מְבֻסָּס בְּמֶחְקְרֵי יְסוֹד שֶׁל הַבְּלָשָׁנוּת הַהַשְׁווָאתִית, כּוֹלֵל אֶת מַחְקְרֵיהֶם שֶׁל ג’יימס קְלָאקְסוֹן , בֶּנְגַ’מִין פוֹרְטְסוֹן , וְאֶת סְקִירוֹתֵיהֶם הָאֶנְצִיקְלוֹפְּדִיּוֹת שֶׁל ג’. פּ. מָאלוֹרִי וְדָּאגְלַס אַדַמְס (The Oxford Introduction to Proto-Indo-European and the Proto-Indo-European World, Indo-European Language and Culture).

כָּל הַמְּקוֹרוֹת הַמְּדֻעִיִּים הָאֵלֶּה מַדְגִּישִׁים כִּי הַשָּׂפָה הָאַרְמֶנִית הִתְפַּתְּחָה כִּשפה נִפְרָדת שֶׁהתנתקה מִשְּׁאָר הָעֲנָפִים הָהודו-אֵירוֹפִּיִּים בִּשְׁלָבִים מְאֻחָרִים מְאוֹד. במשך דורות רבים קישרו את הָאַרְמֶנִית בטעות לִשְׂפָתוֹת אִירָאנִיּוֹת, בִּגְלַל רִיבּוּי הַלֶּקְסִיקָה הַשְּׁאוּלָה. אֲבָל נִתּוּחַ בַּלְּשׁוֹנִי — מִפּוֹנוֹלוֹגְיָה וּמוֹרְפוֹלוֹגְיָה עַד לִשְׁחְזוּרֵי הַפְּרוֹטוֹ־שָׂפָה — הִכְרִיעַ בְּבִירוּר: הַדְּמִיּוֹנוֹת נוֹבְעִים מִמַּגָּע לָשׁוֹנִי וְתִרְבּוּתִי ארוך־שָׁנִים, לֹא מִקִּרְבָה מִשְׁפַּחְתִּית. לכן הַסִּוּוּג הַמּוֹדֶרְנִי מַכְרִיז בְּפֶרֶשׁ: הָאַרְמֶנִית הִיא שָׂפָה הודו־אֵירוֹפִּית עֲצַמָּאִית וּבַדִּידָה.

‎הכתב הארמני והמהפכה התרבותית של המאה החמישית

הָאַרְמֶנִית מְיֻחֶדֶת גַּם בְּמַסֹּרֶת כְּתִיבָה עֲתִיקָה וְעֲשִׁירָה. בְּשַׁנַּת 405 לספירה יָצַר מְסְרוֹפּ מַשְׁטוֹץ אֶת הָאָלֶפְבֵּית הָאַרְמֶנִי — אֶחָד הָאֵירוּעִים הַמַּכְרִיעִים בהיסטוריית הַכְּתִיבוֹת הָעוֹלָמִית. מערכת הכתב החדשה הייתה מדויקת להפליא, מותאמת באופן כמעט מושלם לפונולוגיה של השפה, ואִפְשְׁרָה שְׁמִירָה נְאוֹמֶנָה שֶׁל שְׁכָבוֹת לְשׁוֹנִיּוֹת עֲתִיקוֹת. כְּבָר בַּמֵּאָה הַחֲמִישִׁית נוֹלְדוּ מִפְתָּנֵי הַכְּתִיבָה הַקְלָאסִית — גְּרָאבָּאר. יצירותיהם של מובסֵס חוֹרֶנָצִי, יֶגִישֶׁה, פַוְסְטוֹס בּוּזַנְד ואחרים עיצבו את התודעה ההיסטורית של ימי הביניים הארמניים. תִּרְגּוּם הַתָּנ”ךְ לָאַרְמֶנִית מֵאוֹתָהּ תְּקוּפָה נִפְסָק כְּאֶחָד הַמְּדוּיָּקִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם הַנּוֹצְרִי.

‎ימי הביניים: השפה משתנה עם העם

מֵהַמֵּאָה ה־11 עֲדֵי הַמֵּאָה ה־14 חָוְתָה אַרְמֶנְיָה תְּהוּמוֹת פּוֹלִיטִיּוֹת, גְּלוּיוֹת וּנְדִידוֹת — וְהַשָּׂפָה הִשְׁתַּנְּתָה אִתָּן. בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְגַּבֵּשׁ הַלָּשׁוֹן הָאַרְמִית הַבֵּינוֹנִית, פָּשׁוּטָה יוֹתֵר בַּדִּקְדּוּק, גְּמִישָׁה בְּמַבְנֵי הַמִּשְׁפָּט, וּשְׁפוּעָה מִלְּקֵחִים יוָנִיִים, פַּרְסִיִים, עֲרָבִיִים וְתֻרְכִּיִים. מֶרְכָּז מְיֻחָד בַּתְּקוּפָה הַזּוֹ הָיְתָה אַרְמֶנְיָה הַקִּילִיקִית, שֶׁבָּהּ פָּרְחָה סִפְרוּת חִלּוֹנִית, מִשְׁפָּט וְדִיפְּלוֹמַטְיָה.

‎המאות ה־18–19: לידתם של שני הניבים המודרניים

:הַתְּקוּפָה הַחֲדָשָׁה הֵבִיאָה עִמָּהּ הַשְׂכָּלָה, תְּחִיָּה לְשׁוֹנִית וְהִתְחַדְּשׁוּת תַּרְבּוּתִית.בְּרֶקַע זֶה נוֹלְדוּ שְׁנֵי הָנִיבִים הַלְּשׁוֹנִיִים הַמּוֹדֶרְנִיִים

‎אַרְמֶנִית מִזְרָחִית

מְבֻסֶּסֶת עַל דִּיאְַלֶקְטִים שֶׁל עֵמֶק אֲרָרט

הִתְפַּתְּחָה בְּטִיפְלִיס, אֶצְ’מִיאַדְזִין וְאֵרֶוָאן

הִיא הַשָּׂפָה הָרִשְׁמִית שֶׁל רֶפּוּבְלִיקַת אַרְמֶנְיָה

‎אַרְמֶנִית מַעֲרָבִית

עֻצְּבָה בְּקֹהִילּוֹת קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל

נַעֲשֵׂית שְׂפַת הַתְּפוּצָה הָאַרְמֶנִית אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה הָאַרְמֶנִית ב־1915

הֻכְּרָה ע”י UNESCO כְּשָׂפָה בְּסַכָּנָה

למרות ההבדלים בביטוי ובְּכְתִיב, שני הניבים שׁוֹמְרִים מֶרְחָב לָשׁוֹנִי מְשֻׁתָּף.

‎המאה ה־20–21: השפה בעידן התפוצות והדיגיטל

:הָאַרְמֶנִית חֹוָה בַּמֵּאָה ה־20 וְה־21 שִׁנּוּי עָמוֹק

רֵפוֹרְמָה סוֹבְיֶטִית בִּיַסְדָה כְּתִיב מֻאחָד לְאַרְמֶנִית מִזְרָחִית

הַתְּפוּצָה הָאַרְמֶנִית הֵקִימָה בָּתֵי־סֵפֶר, עיתונות, תֵּאַטְרוֹן וּמוֹסָדוֹת תַּרְבּוּת

עֲשָׂרוֹת דִּיאְַלֶקְטִים בְּלֶבֶנוֹן, סוּרְיָה, בּוּלְגָּרְיָה, צָרְפַת וְאַרה”ב מַמְשִׁיכִים לִחְיוֹת

הָעִידָן הַדִּיגִּיטָלִי מֵבִיא מַאֲגָרֵי כְּתִיבָה, פְּרוֹיֶקְטֵי מִלּוֹנִים וְאַרְכְּיוֹנֵי כְּתָבֵי־יָד

כַּיּוֹם הָאַרְמֶנִית הִיא אַחַת הַשָּׂפוֹת הָעֲתִיקוֹת הָאָרְכָּאִיוֹת הָאֲחָדוֹת שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַכְּתִיב הָעַצְמָאִי וְלֹא עָבְרוּ לְאַלְפָבֵּית לָטִינִי אוֹ קִירִילִי

‎מעמד ייחודי בזירת הלשונות העולמית

:לְפִי הַמֶּחְקָר הַמּוֹדֶרְנִי, הָאַרְמֶנִית הִיא

עֵץ עַצְמָאִי בְּמִשְׁפַּחַת הַשָּׂפוֹת ההודו־אֵירוֹפִּיּוֹת

שָׂפָה בַּעֲלַת מוֹרֶשֶׁת כְּתִיבָה עֲתִיקָה

שָׂפָה חַיָּה וּמִתְפַּתַּחַת בקהילות בתפוצות בְּכָל הָעוֹלָם

מַרְכִּיב מַהוּתִי שֶׁל הַמּוֹרֶשֶׁת הַהִסְטוֹרִית שֶׁל הַקוֹקָז וְהַמִּזְרָח הַקָּדוֹם

המסורת הארמנית נִמְתַּחַת עַל פְּנֵי כּ־1,500 שָׁנָה, וּמַעֲמִידָה אוֹתָהּ בְּשׁוּרָה אַחַת עִם יְוָנִית עַתִּיקָה, לָטִינִית וְעִבְרִית — וּבְהֶפְרֶשׁ מֵהֶן, הִיא עֲדַיִן דְּבֻרָה יוֹמְיוֹמִית עַל יְדֵי מִילְיוֹנִים.

‎סיכום

היסטורית הַשָּׂפָה הָאַרְמֶנִית הִיא דֻּגְמָה נְדִירָה לְרִצְף לְשׁוֹנִי עֲתִיק וְחַי בּוֹ־זְמַנִּית. מִשְּׂפַת הָאֲבוֹת בְּרָמַת הַהָרִים הָאַרְמֶנִיִּים עַד אַרְכִיּוֹנֵי הָאִינְטֶרְנֵט — עָשְׂתָה הָאַרְמֶנִית מַסָּע שֶׁל כּ־3,000 שָׁנָה, בְּלֹא לְאַבֵּד אֶת מַבְנֶיהָ וְאֶת זֶהוּתָהּ. וְכַיּוֹם, כְּמוֹ לִפְנֵי אֲלָפִים, הִיא מַמְשִׁיכָה לִהְיוֹת אֶבֶן פִּנָּה בַּמּוֹרֶשֶׁת הָאַרְמֶנִית — וְקוֹל חַי שֶׁמַּדְהִים לְהַשְׁתַּמֵּר דּוֹר אַחַר דּוֹר