האַמוֹ סאַגיאַן (1993–1915) — אחד מגדולי המשוררים הארמנים של המאה ה־20. שמו האמיתי: האַמײַאַק סאַקוֹבִיץ’ ג־רִיגוֹריאַן. אַמוֹ סאַגיאַן נולד ב־14 באפריל 1915 באחד המחוזות המרוחקים של זאנגזור — בכפר לוֹר — במשפחת איכרים ותיקה. לאחר סיום בית הספר המשיך לימודיו בבאקו. שם, בשנת 1937, סיים את החוג לבלשנות במכון הפדגוגי הארמני המקומי. סאַגיאַן שייך לדור המשוררים הארמנים שלחמו במלחמת העולם השנייה. את טבילת האש הספרותית שלו קיבל בשדה הקרב. במהלך המלחמה חש וחווה באופן ישיר את כל הזוועה והטרגדיה של המלחמה כחייל-פטריוט וכמשורר. קובץ השירים הראשון של אַמוֹ סאַגיאַן, “על גדות הוֹרוֹטאן”, יצא לאור בשנת 1946. בו משתקפת אהבתו של המשורר לטבע ולאדם. סאַגיאַן מצייר בצבעוניות את נופי מולדתו ואת דמותו הפואטית של הארמני. לאחר מכן יוצאים בזה אחר זה ספריו: “בפסגות” (1955), “הצפצפה הירוקה” (1959), “אַרמֶנְיָה בשירים” (1962), “לפני שקיעת השמש” (1963), “שירת הסלעים” (1968), “שנותיי” (1970), “קרא, עגור!” (1973). לאחר המלחמה, משנת 1951 ועד סוף חייו (1993), חי ופעל אַמוֹ סאַגיאַן בעיר ירוואן.
