מישל לגראן

509
       

אבותיי הארמנים, עזבו את המולדת מיד כאשר התחילו הפוגרומים נגדם, הם הגיעו רגלית לצרפת. סבא שלי, סרקיס תֶּר-מיקַאֵלְּיָאן, היה אז רק 9 שנים. הוא גדל, התחתן עם הצרפתיה אנרייט ריז” והביא לעולם ארבעה ילדים – שלושה ילדים, ז’ורז’, ז’אק ופייר, ובת אחת, מרסל. היא אמא שלי. כשגדלה, היא נשאה לקוות נישואין למוזיקאי ריימון לגראן. נולדתי בצרפת בשנת 1932″ – זכר מישל לגראן באחד מראיונותיו.האם והאם של לגראן – מוזיקאים. האם הייתה קומפוזיטורית וניהלה תזמורת בקברט בפריז. האם, מרסל תר-מיקַאֵלְּיָאן, הייתה פסנתרנית. המוזיקה הייתה ללגראן מלך כבר מילדותו.נאלצה מרסל תר-מיקַאֵלְּיָאן לגדל את ילדיה – מישל והבת, כריסטיאן, לבד. אביו לא היה איתם לזמן רב. “אבא שלי היה אוהב הרפתקאות בכל המובנים של המילה, הוא מהר השאיר את משפחתנו. לאמא נאלצה ללמד את עצמה את התפקיד ‘ראש המשפחה’ – יש לה גם קול ששתף פעולה, התחיל לקרוא כמו שקשר, התחיל לקרוא כמו שגבר. היא הזכירה לי קצת בגנרל קטן ודקה

המוזיקה שגדלה עם לגראן הפכה להיות חייו. הוא סיים את הקונסרבטוריון של פריז. מאז 1953 הוא התחיל להלחין מוזיקה לסרטים ועבד בצורה פורייה עם במאיים כמו ז’אק דמי וז’אן-לוק גודאר. במקרא שבעים ושש בתפקידי הזמר ב”מטריות של שרבור” ביצעו אחיות לגראן – ז’נוויב ואמא שלה

מישל לגראן – זוכה בפרסי אוסקר שלוש פעמים בקטגוריות שיר הסרט הטוב ומוזיקה מקורית לסרט. בסך הכול, אחרי שנבחר כמועמד שש פעמים, הוא זוכה בתואר בשנת 1969 (לסרט “עסק תומאס קראון”, “טיולי החירשים של דמאינד” – השיר הטוב ביותר), 1972 (לסרט “קיץ 42”, פסקול מקורי הטוב ביותר) ובשנת 1984 (לסרט “ינטל”, הקלטת השירים הטובה ביותר) . המלחין הוא זוכה גם בפרס באפט וגלובוס הזהב (שבהם נבחר כמועמד שמונה פעמים), כמו כן הוא נבחר לפרס סז’ר שלוש פעמים.”אני לעולם לא כותב ליד הפסנתר; אני כותב כאשר אני לבד, מתוך שקט, ליד השולחן. ליד הכלי יש לך רק עשרה אצבעות, אך בדמיון שלך יש אינסופיות. אני שומע מוזיקה בשקט. יש מוזיקה של השכל הראש ויש מוזיקה של הלב. אני כותב מוזיקה של הלב. ואני עושה זאת עבור השקט, והעולם תופס אותו בכדי להפוך את השקט הזה לעמוק יותר”.בשנת 1966, סרט “המטריות של שרבור” – הסרט הראשון של ז’אק דמי בצבע, זכה בארבע קטגוריות לפרס האוסקר: “תסריט מקורי הטוב ביותר”, “שיר מקורי הטוב ביותר” , “פסקול מקורי הטוב ביותר” ו”אדפטציה מוזיקלית הטובה ביותר”. כפי שניתן לראות, הפרס התעקש להדגיש את הצד המוזיקלי של הסרט, שלוגם על ידי מישל לגראן