הובנס(אוניק)שיראז -מגדולי הסופרים והמשוררים הארמנים של המאה ה 20
נולד ב-27 באפריל 1914 בגיומרי ,לשעבר קומאיירי.הוריו – טאדבוס מגיומרי (האב) ואסטגייק מקארס(האם) השאירו חותם עמוק בליבו של שיראז והשפיעו על השקפת העולם שלו ובהמשך על היצירות העתידיות שלו.בתור ילד – עבר אירועים טראגיים כאשר נרצח אביו בפתח ביתו, במהלך הפלישה הטורקית. מאז הילדות העצובה של אוניק הקטן הופכת להישרדות-הוא מוצא את עצמו בבית יתומים באלכסנדרופול,בורח משם,נודד מכפר לכפר, עד שיום אחד קורה לו נס.”רגע גורלי בחיי”. הוא פגש אישה ענייה שהתהלכה ברחוב עם כיכר לחם שחור בידה. אוניק היה רעב וניסה לגנוב את הלחם, אבל האישה תפסה אותו ו… הצמידה אותו לחזה. זו הייתה אמו, אסטג’יק, שמצאה לבסוף את בנה האבוד.אהבת האם היא אחד המניעים המרכזיים ביצירות של הובנס שירז, אחד מ”הערכים הקבועים” של שירתו. שירז מפאר את אהבת האם ככוח שנותן לאדם עושר ושמחת חיים. “זר לאמי” הוא מחזור פיוטי, הכולל שירים המוקדשים לאם. להלן תרגום לעברית של אחד מהם.ליבה של אמי
בשנים 1937-1941 שיראז למד בפקולטה לפילולוגיה של האוניברסיטה הממלכתית של ירוואן בארמניה, בשנת 1956 – במכון הספרותי של מוסקבה.הוא פרסם את האוספים “תחילת האביב”, “קול המשורר”, “אנדרטת האם ” ועוד.אחרי מותו השאיר שיראז מכתב לבניו, שבאמצעותו הוריש לקבור את לבו על פסגת הר אראראט.בשנת 2006 קבוצת חברים של ארה שיראז(ארא אחד מבניו)- מגשימה בסתר את משאלתו של שיראז. מאחר שלארה הייתה בעיית לב, הוא לא השתתף,אך חבריו השלימו את המשימה. מעטים ידעו על הסיפור עד שב-2010 התחילו לדבר על זה בקול רם. ישנו תעוד בהמשך הכתבה שמתאר את השלבים של עליה לרגל….
https://mediamax.am/am/news/special-report/49279
מרינה קוזלינר
