קמע – דגם של מערכת השמש
המאות ה-11-12 לפני הספירה
עיניהם של אנשים תמיד הופנו אל השמיים, אל הכוכבים. אבותינו הרחוקים לא היו יוצאי דופן. הם רק התחילו להתקרב למסתורין הכלול במאורות הבלתי נגישים בשמי הלילה. ציורי סלע ומודלים אסטרונומיים שונים מספרים לנו על הניסויים הללו כיום.בשטח ארמניה יש הרבה כתובות סלע ורישומים חצובים על אבנים וסלעים. ביניהם יש תמונות של כוכבי לכת, גרמי שמים וקבוצות כוכבים. אז, על מדרון הר סבסאר (רכס ג’וואקהק) יש קומפלקס של פטרוגליפים אסטרונומיים. הרי הרי גאג’מה שופעים מונומנטים מדהימים של אסטרונומיה. הנה תמונות של כדור הארץ, חצאי הכדור שלו, השמש, הירח וגופים שמימיים אחרים.כל זה מצביע על כך שלתושבי ארמניה העתיקים היה ידע נרחב וקרוב מאוד לאמת על כדור הארץ, הירח והיקום. בהרכבי סלע שונים, נוצרת מערכת גיאוצנטרית של תפיסה של היקום: כדור הארץ ממוקם במרכז, ומסביבו נמצאים גרמי השמים.לוח ברונזה רדוף שנמצא באגן אגם סבן, המתוארך למאות ה-12-11 לפני הספירה, מייצג דגם גיאוצנטרי של מערכת השמש. בחלק התחתון נמצא כדור הארץ – בסיס צלב בצורת גרזן עם להב חצי עגול. כדור הארץ “מוקף” בשכבות של מים ואטמוספירה. הדיסק בחלק העליון מסמל את השמש. מרקורי, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי והירח, הנראים בשמים בעין בלתי מזוינת, ממוקמים בין כדור הארץ לשמש.הירח בימי קדם נחשב לגוף תאורה עצמאי, הקרוב ביותר לכדור הארץ.תמונה כזו של מערכת השמש הגיאוצנטרית מצויה גם בכתבי יד ארמניים מימי הביניים.לפי האסטרונום טומניאן, אפילו בתקופת הברונזה הניחו תושבי הרמה הארמנית שלכדור הארץ יש צורה עגולה, המשווה אותו לכוכבים הנראים בשמים
המאות ה-11-12 לפני הספירה
אגן אגם סבן
ברונזה
24.810.80.2
מוזיאון ההיסטוריה של ארמניה