ורטן מקרצ’יאן ואמו ארקל קנריק שחבזיאן
ארמניה
כשהגרמנים כבשו את ורשה ב-1939, הצליח יוסף טרשינסקי בן החמש-עשרה לברוח מהעיר עם משפחתו. באפריל 1941 הם התיישבו בחרקוב, אוקראינה.ב-14 בדצמבר 1941, כמעט חודשיים לאחר כיבוש חרקוב, נצטוו יהודי המקום לעזוב את בתיהם ולעבור לשטח מפעל הטרקטורים בפאתי העיר, משם, שלושה שבועות לאחר מכן, רובם היו. נלקח לירי. קצין גרמני הורה לטרשינסקי לשמור על מזוודה עם חפצים יקרי ערך, ולכן נמנע מירי.כעבור כמה שעות חזר הקצין, לקח את המזוודה והורה ליוסף ללכת בכיוון של כל שאר היהודים. טרשינסקי לא ציית וקפץ למשאית, שאליה העמיסו באותו רגע את חפציהם של היהודים הנרצחים. מסתתר בחלק האחורי של משאית, הגיע יוסף לחארקוב, שם, בחסות הלילה, קפץ מהמכונית ונמלט. הוא הסתתר בעליית הגג של ביתו הקודם, ובבוקר הלך לשוק, שם פגש את ורטאן מקרצ’יאן, נער ארמני. יוסף סיפר לוורטן על מאורעות היום הקודם ועל בריחתו, והוא הזמין את יוסף לביתו.המשפחה הארמנית הגדולה של מקרצ’יאנים קיבלה בחום את יוסף, אבל רק אמו של ארקל ובן דודו של ורטן, קנריק שחבזיאן, ידעו על הלאום שלו. מאוחר יותר, הצליח ורטן להשיג מסמכים מזויפים עבור חברו.טרשינסקי נשאר בבית משפחת מקרצ’יאן עד פברואר 1943, אז שחרר הצבא האדום את חרקוב בפעם הראשונה. לאחר מכן, יוסף וורטן הלכו לחזית, שם נהרג מאוחר יותר ורטן באחד הקרבות. כשבשנת 1948 שוחרר טרשינסקי וחזר לחארקוב, נישא לקנריק שהבזיאן
ב-21 בנובמבר 1999 הכיר יד ושם בורטן מקרצ’יאן, באמו ארקל ובקנריק שהבזיאן כחסידי אומות העולם.
