זכריה סרקאווג, או זכריה קאנאקרצי ( 1627–1699) — היסטוריון ארמני. התואר סרקאווג ( “דיאקון”) מציין כי זכריה היה איש כמורה. זכריה נולד בשנת 1627 בכפר קאנאקר הסמוך לירוואן. אביו שימש כמזכירו של ראש האזור בקוטאיק. בצעירותו נכנס זכריה כמועמד לנזירות במנזר הוואנאוונק, ובו בילה את כל חייו. לעיתים קרובות יצא למסעות בשל ענייני המנזר: כך, בשנת 1675 ביקר בקאזווין, בשנת 1682 באיזמיר, וב־1684 באסקודאר. הוא הכיר היטב את הספרות ההיסטורית והדתית הארמנית. זכריה היה מחברו של כרוניקון בשלושה חלקים. לפי פאולו לוקי, מטרתו הייתה “לתאר את הסבל שעברו הארמנים במשך חמש־מאות שנות שלטון המוסלמים”. בסיפוריו הרבים מביא בעיקר פרטים אנקדוטיים על מלכי שושלת הספי, מבלי להזניח את תיאור מצב ארמניה בתקופתם. הכרוניקה של זכריה יצאה לאור בשנת 1870 באצ’מיאדזין, והתרגום פורסם ב־קולקציה של היסטוריונים ארמנים של ברוסֶה (כרך II, סנקט פטרבורג, 1876). זכריה נפטר בשנת 1699
