מארו מארקאריאן – משוררת, מתרגמת, אשת ציבור, מן הבולטות שבמשוררות הארמניות בתקופה הסובייטית; אמה של המתרגמת אנאית ביאנדור ושל האמן אַשות ביאנדור. חיה בשנים 1915–1999.מרו מרקריאן נולדה בכפר שולאווֵרי שבגאורגיה, באותה שנה אומללה – 1915. במשפחתה קיבלה חינוך פטריוטי. על כאב אררט ועל רצח העם הארמני ידעה כבר בילדותה, בזמן שהורים רבים דאגו להסתיר מילדיהם סיפורים כאלה. עם ההזדמנות הראשונה עברה המשפחה לארמניה, ושם קיבלה מרו את השכלתה. בת־דורו של שיראז, היא פעלה באותו חוג של משוררים ארמנים צעירים. פרסומה הראשון הופיע ב־1935, והצלחת שיריה הצעירים הייתה כה גדולה, עד שכעבור שנתיים בלבד התקבלה כחברה באיגוד הסופרים של ברית המועצות.מרו מרקריאן חלמה על חזרת אררט, על ארמניה המערבית שמעולם לא זכתה לראות. כמעט עשרים שנה מחייה הקדישה לעבודתה בוועדה לקשרים תרבותיים עם התפוצה הארמנית בחו״ל, והייתה מן המארגנים של ביקורו ההיסטורי של ויליאם סרויאן בברית המועצות.בעלה של מרו מרקריאן, סרגיי ביאנדור, היה מחזאי ידוע. בני הזוג – שניהם אנשי יצירה ותרבות – העניקו לעם הארמני שני אנשי רוח בולטים: אַשות ביאנדור, אמן ארמני, אוונגרדיסט ואנימטור; ואנאית ביאנדור, מתרגמת ואשת ציבור.מרו מרקריאן הלכה לעולמה ב־1999 לאחר חיים ארוכים ופוריים, כשהיא משאירה אחריה מורשת פיוטית עשירה.
