גבריאל סונדוקיאן (1825–1912) – מחזאי, מייסד הריאליזם הביקורתי בספרות הארמנית. נולד בטביליסי במשפחת סוחרים עשירה. 1846–1850 – למד בפקולטה להיסטוריה ופילולוגיה באוניברסיטת סנקט פטרבורג, במחלקה המזרחית. סיים עם תואר “מועמד לשפות המזרח” ומונה למתרגם בלשכת המשנה למלך הקווקז. 1850–1853 – עבד כמתרגם בלשכת המשנה למלך הקווקז, ובהמשך כראש המחלקה הכלכלית של הנהלת הדרכים הקווקזית בטביליסי. 1853–1858 – בשל דעות מתקדמות פוטר מתפקידו והוגלה לעיר דרבנט. 1858 – חזר לטביליסי. במשך כל חייו שירת במשרות ממשלתיות, והגיע לדרגת “יועץ מדינה בפועל” – דרגה המקבילה לגנרל אזרחי.את פעילותו הספרותית-חברתית החל בשנות ה־60 של המאה ה־19. לפני הופעתו של סונדוקיאן על הבמה הספרותית, המחזאים המרכזיים בארמניה היו קריניאן, מ. פתקניאן, פוחיקיאן ו־א. תר-גריגוריאן, אך יצירותיהם לא יצרו בסיס לצמיחתו של תיאטרון ארמני גדול. סונדוקיאן היה אחד ממארגני התיאטרון הארמני, ומכלול יצירתו קשור קשר הדוק להתפתחותו. הוא גם נמנה עם מייסדי הריאליזם הביקורתי בספרות הארמנית. במחזות הריאליסטיים שלו מציג סונדוקיאן קונפליקטים חברתיים חריפים. יצירותיו סימנו תקופה שלמה בהתפתחות הדרמה הארמנית. הוא תיאר את החיים בני זמנו והעניק לריאליזם עליונות ברורה. הוא הוציא את הקומדיה מתחומי הוודביל הביתי והעלה אותה לרמה של הכללות חברתיות. סונדוקיאן תיאר את תהליך הבורגנות של החברה הארמנית ואת החרפת הניגודים החברתיים. הריאליזם והדמוקרטיות שלו באו לידי ביטוי מרשים במיוחד במחזה “פפו”, שבו יצר דמות של גיבור מן העם. בפרוזה שלו בולטות במיוחד היצירות “ערב בווארנקה” (1877), “שיחות אמאלָה” ו־”שיחות אדידה”, שנכתבו בסגנון פובליציסטי-סאטירי. מחזותיו של סונדוקיאן תורגמו לשפות רבות בעולם. סונדוקיאן נחשב לאמן גדול של המילה הספרותית; הוא בונה דיאלוגים בימתיים מבריקים וקלילים. ביטויים רבים ממחזותיו נכנסו לשפה המדוברת והפכו לפתגם. הדרמה של סונדוקיאן הייתה לבית ספר לדורות של שחקנים ארמנים: ג. טשמשקיאן, מ. אמריקיאן, ג. תר-דאפטיאן, ורדוי, מ.אווליאן, פ. אדמיאן, ובהמשך ע. גולאזיאן, אסמיק, א. אבתיסיאן, ג. גבריאליאן ואחרים רבים
