ראפי ( – אקופ מליק־אקופיאן, 1835–1888)
ראפי (שמו האמיתי אקופ מליק־אקופיאן) היה סופר ארמני, מן המשפיעים ביותר על הלכי הרוח של האומה הארמנית. ז’אנר יצירתיו המרכזי — הרומן ההיסטורי. בין יצירותיו הבולטות: “סמבל”, “חנט” , “דויד־בֶּק”, “מליכויות חמסה”, “יומן גנב־הצלבים”. כתביו של ראפי משקפים באמינות את חיי הארמנים, ובו בזמן מבקרים את הצביעות ופגמים אחרים של העם ומנהיגיו. בעקבות עבודותיו של ראפי נולדה תנועה אשר קיבלה מאוחר יותר את השם “זארתונק” — ההתעוררות. בתקופה זו הגיעו האינטלקטואלים הארמנים למסקנה שיש צורך ביצירת מדינה ארמנית חופשית. ראפי נולד בכפר פיאדז’וק שבמחוז סלמאסט של האימפריה הפרסית. אביו שלח אותו לטביליסי כדי להמשיך בלימודיו. שם הכיר ראפי את גריגור אַרצרוני — אחד מאנשי הרוח הבולטים בדורו ועורך כתב העת “משאק”, אשר לקח אותו תחת חסותו. ראפי החל לפרסם בקביעות סיפורים קצרים בכתב העת, ועד מהרה רכש לעצמו שם של סופר מוכשר.כאשר עסקיו של אביו התקרבו לפשיטת רגל, ראפי נאלץ לקחת לידיו את ניהול החברה ולנסות להצילה, אך ללא הצלחה. לאחר שאיבד את מקורות ההכנסה האחרים, נשען הסופר על כתיבתו בלבד. אף שהכנסותיו לא היו גבוהות, פעל וכתב ללא לאות, ויצירתו אפשרה לו ולמשפחתו להימנע מעוני. ראפי ביקש להגיע לקהל הארמני הרחב ביותר, כדי להפנות את תשומת הלב לאי־הצדק בחברה. הוא האמין שהקוראים מתעניינים בראש ובראשונה בסיפורים טובים, ולכן התמקד ביצירה ספרותית עשירה ומרתקת. ספריו זכו לפופולריות רבה, אך בחייו לא הצליח ראפי להשיג את ההשפעה שלה קיווה. למרות זאת, יצירתו הפכה מקור השראה לסופרים ולמהפכנים שבאו אחריו — אלה שהטיפו לעצמאות מדינית ולריבונות, והיוו את היסוד להקמת המדינה הארמנית
