בית הדפוס הראשון בירושלים, כפי שמעידות מחקרים היסטוריים, נוסד בידי הקהילה הארמנית. בית דפוס זה קשור לפטריארכיה הארמנית של ירושלים ונמצא במתחם המנזר שלה. היסוד נעשה בשנת 1833, תחת הנהגתו של הפטריארך זכריה .הציוד נרכש מראש: מכונת דפוס מעץ, אותיות עופרת ומטריצות נרכשו ונשלחו לירושלים בערך בשנת 1830. לפי מחקר אקדמי בהוצאת “בריל”, בית הדפוס בית הדפוס הארמני של מנזר יעקב הקדוש קיבל את הציוד בשנת 1830.האישור הדרוש להפעלת בית הדפוס התקבל בתחילת 1833: נציגי המנזר פנו למוחמד עלי (שלטון מצרים – שליטי ירושלים באותה תקופה) כדי להסדיר את פעילות הדפוס
הדפוס הראשון
הפרסום הראשון שהוציא בית הדפוס היה חוברת בת 16 עמודים בארמנית: — “ספר תפילות למבקרים במקומות הקדושים באופן פיזי או רוחני”. בשנת 1834 יצא לאור ספר נוסף — פירוש להמנון הקדוש של מרים הבתולה (29 עמודים), שנכתב בידי הארכימנדריט וארדן וארדפט.מטרת הדפוס הייתה בראש ובראשונה לענות על צורכי הכנסייה הארמנית: הוצאת ספרי תפילה, ליטורגיה וטקסטים רוחניים.לפי כתב העת “ג’רוזלם קוורטרלי“, במשך כ־40 שנות פעילות הפיק בית הדפוס כ־115 פרסומים, ביניהם סידורי תפילה וחוברות בארמנית ובשפות נוספות
מיקום ומבנה
בניין בית הדפוס נמצא במתחם הפטריארכיה הארמנית, בין הכנסייה לספרייה.בתוך המבנה השתמרה מכונת הדפוס הידנית ששימשה בעשורים הראשונים לפעילותו.לפי מחקרים אקדמיים, בית הדפוס מילא תפקיד מרכזי לא רק בחיי הדת, אלא גם בהתפתחות התרבותית והחינוכית של הארמנים בירושלים
חשיבותו עבור ירושלים
השפעה תרבותית
בית הדפוס הארמני הפך למרכז אינטלקטואלי: בנוסף לספרות דתית, הוא הוציא לאור מחקרים וחיבורים חינוכיים.הוא חיזק את נוכחותה של התרבות הכתובה הארמנית בעיר הקודש והפך לאחד מעמודי התווך של הפטריארכיה הארמנית. לפי היסטוריונים, מדובר באחד מבתי הדפוס הראשונים שהופיעו בירושלים בכלל. הודות לבית הדפוס יכלה הקהילה הארמנית להפיק את ספריה הדתיים בעצמה, ללא תלות בדפוס מחוץ לירושלים. הדפוס המשיך לפעול במשך עשרות שנים; מחקרים מציינים פעילות לפחות עד תחילת המאה ה־20. במוזיאון הרובע הארמני של ירושלים (של הפטריארכיה הארמנית) ניתן לראות כיום פריטים הקשורים לבית דפוס זה, כולל מכונות דפוס עתיקות. בית הדפוס הארמני הוקם לצורכי הקהילה הארמנית, ולכן רוב ספריו היו סידורי תפילה, ספרי קודש וטקסטים רוחניים בארמנית. עם זאת, היסטוריונים מציינים כי לעיתים הוציא גם חיבורים לקהל רב־דתי — למשל טקסטים תנ”כיים או חומר לימודי בכמה שפות (ארמנית, ערבית, ולעיתים לטינית). הקהילה היהודית בירושלים השתמשה בעיקר בדפוס יהודי, שהוקם מאוחר יותר — ידוע כי בית הדפוס היהודי הראשון בירושלים נוסד בידי ישראל בק בשנת 1841
