(1250–1304) — משורר, אמן, איש כנסייה ודמות ציבורית. סטפנוס אורבליאן נולד בגוור צחוק (האזור סביב העיר סיסיאן של היום) במחוז ההיסטורי סיוניק שבצפון־מזרח ארמניה. הוא היה ממשפחת האצילים אורבליאן — שליטי האזור, בנו של הנסיך טארסאיץ’ אורבליאן. בילדותו אומץ על ידי דודו, אחד הנסיכים הידועים ביותר של סיוניק, סמבט אורבליאן. סטפנוס קיבל חינוך מצוין, ובשנת 1280 קיבל סמיכה לכמורה. בשנת 1286 ביקר בממלכה הארמנית בקיליקיה, ושם הוסמך למטרופוליט של סיוניק על ידי הקתוליקוס קונסטנטין השני פרונאגורץ — כך מדווח ההיסטוריון עצמו. סטפנוס אורבליאן ידוע כמחבר “תולדות מחוז סיסאקן”, שבה על רקע ההיסטוריה הכללית של ארמניה הוא מציג את תולדות סיוניק מן התקופות הקדומות ביותר. סטפנוס אורבליאן נפטר בשנת 1304. הוא נקבר בקברי המשפחה של נסיכי אורבליאן במנזר נוראוואנק שבמחוז ויוצדזור. מקרטיץ’ נגאש – המשך הטקסט שבמקור גם כישרונו הפיוטי וגם האמנותי של מקרטיץ’ נגאש הופיעו מוקדם. הוא כתב במסורת החירותית של פריק. בשירתו העלה נגאש את הליריקה הארמנית לרמה חדשה, כשהוא מעמיק במיוחד את התוכן ההומניסטי והחילוני שלה. ביצירות כמו “הבל העולם”, “על החמדנות” ואחרות, נגאש מהרהר על “ההבלות של העולם”, מבקר את שליטת הכסף, ומתייצב נגד השחיתות המוסרית של הכמורה ובעלי הכוח. הוא כתב שירים על גאריבים (נודדים־גולים), על גורלו הטרגי של העם הארמני בגלות. בשירים־הרהורים על הבל העולם מתוך נקודת מבט נוצרית, הוא יוצא נגד העוול החברתי ושחיתות המידות. בשנת 1469 כתב את “הקינה”, המתארת את טרגדיית מגפת אותה שנה במסופוטמיה. הוא כתב בשפה הספרותית הארמנית הארמנית ספרותית של ימי הביניים
