אין בידינו נתונים ביוגרפיים על ההיסטוריון. תומא השתייך למשפחת האצולה הבולטת ארצְרוּנִי, חי ויצר במחצית השנייה של המאה ה־9 ובראשית המאה ה־10. השתמר חיבורו “תולדות בית ארצרוני”, שאת כתיבתו החל בשנות 880 והמשיך עד 910. ב־”הקדמה” מספר תומא ארצרוני כי הנסיך של ואספוראקן, גריגור־דרניק (שנרצח בשנת 885), הטיל עליו בזמנו לחבר את תולדות משפחת ארצרוני. אולם בחלקים אחרים של הספר מוזכר גם בנו האמצעי של גריגור־דרניק, גאגיק ארצרוני, שהוכתר בשנת 908 למלך ואספוראקן, כמזמין היצירה. ארצרוני מפרט את המקורות שבהם השתמש, בקי היטב במקורות זרים, ולפי ההשערה אף שלט ביוונית. חשוב לציין כי ידיעותיו של ההיסטוריון מאוששות גם על ידי דראסחאנקרצי ומקורות ערביים. אף שספרו מוקדש לתולדות בית ארצרוני, לעיתים הוא יוצא מגדר המסגרת ומוסר פרטים על אירועים מחוץ לווספראקן, כגון מאבק השחרור של העם הארמני נגד השלטון הערבי. ספרו מכיל מידע רב־ערך על חיי החברה והכלכלה בארמניה, על מבנה השלטון בארמניה ובח’ליפות הערבית, על מצב האיכרות, על מדיניות המס והצבא ועוד. החוקרים סבורים כי היצירה נכתבה בידי שני מחברים שונים: מניחים כי החלק הראשון עד סוף עמ’ 261 נכתב בידי תומא, ואילו החלק הנותר (עמ’ 262–305) בידי מחבר אלמוני שהמשיך את הכרונולוגיה עד שנת 940. חוקרים מכנים אותו “תומא־האנונימי” או “האנונימי הארצרוני”. ככל הנראה מזמין עבודתו של האנונימי היה גם כן גאגיק ארצרוני, ורק לאחר מכן אוחדו היצירות לכדי חיבור אחד. חיבורו של המחבר האנונימי מצטיין במיוחד בתיאורי הבנייה באי אחטמר: ארמון המלך, כנסיית הצלב הקדוש ועוד. כתב־יד שלם של היצירה נשמר בעותק משנת 1303, וקטעי כתבי־יד החל משנת 1072. “תולדות בית ארצרוני” נדפס לראשונה ב־1852 בקונסטנטינופול. בשנת 1874 תרגם מ. ברוסֶה את החיבור לצרפתית והוציאו לאור בפטרבורג
