אשוג אבסי

109
       

השם האמיתי של אבסי הוא מרקוסיאן ארמנק , למשך שנתיים בתקופת חייו 1895-1978. הוא היה אחד מהמבצעים האחרונים של אמנות האשוג הקלאסית והיה מחבר למספר גדול של שירים אהובים בקרב הציבור. הוא הוענק תואר אמן העם של הרפובליקה הסוציאליסטית הארמנית. נולד כארמנק מרקוסיאן בשנת 1896 למשפחה פלאה ביישוב איאזמה בנפה צאלק בגאורגיה. כבר בגיל צעיר נעקר מראיינו. לאחר שהוא אביו שים לב שיש לארמנק יכולת קולית, שלח אותו ללמוד ביישוב הסמוך, שם למד לנגן על סאז (כלי נגינה מסורתי)
מהגיל של 12 החל לטייל עם אשוגים מקומיים בישובי הנפה. לאחר זמן קצר, אחרי שאביו של ארמנק דאג לעתידו המוזיקלי של בנו, שלח אותו ללמוד אצל אשוג מוכר ביישוב שכנה, טיפילי (הוא מנוקה מנוקה). שנתיים לאחר מכן, ארמנק מרקוסיאן חוזר ליישוב המוצא שלו כאשוג ידוע בשם אבסי (“אבס” – “רצון”, “מצב רוח”, “אהבה”).בשנת 1929, אבסי עבר לעיר אחלקלקי, לרחוב קלרה צטקין, ושם הכיר במוזיקאים ידועים: הכינורג’י אשו גריגוריאן והנגן על חצוצרה ארוט דאווטיאן, ששיחקו תפקיד מכריע בחייו. בדיוק כאן, באחלקלקי, אבסי כולו צמח כמוזיקאי, השם שלו פורסם לכל הסביבה והוא זכה לכבוד ואהבה מצד אנשי הסביבה שלו. שיריו של אבסי נזמרו בכל מקום, והופקדו בתחנות הרדיו המקומיות. לראשונה, יצירותיו של אבסי פורסמו בעיתון המחוזי של אחלקלקי, ולאחר מכן בעיתון הרפובליקאי “גאונה סוביה”. שירי אבסי מפארים את יופיו של הטבע, את הנשים, ואת היגע כוח העובד הפרולטרי, כמו שהוא שר בשיר “ג’וואחקִּי, ג’אניד מֶרְנֵם”.בשנת 1944 התרחש שלב חדש בחייו של אבסי, הוא מעבר לארמניה ומקדיש לכך את שירו “נסענו לארמניה” (“כַּנְגֶ אֶרֵוואָן”). לאחר המעבר, הוא מתחיל מיד לתת הופעות באזורים שונים ובכפרים של ארמניה. מספר מיצגיו (שירים רשומים בתוֹך שנות הארבעים, “הריח הנעים” (1950), “הלירה שלי” (1961) ועוד) יודפסו בכתבי עת מודפסים. בשנת 1961 יצא ספרו של אבסי בארמניה בשם “מזמירי”, שבו נכללו שירים מוכרים כמו “שיר השלום”, “הרים יפים של ארמניה”, “הרועה של הקולחוז'”.פעילותו של אבסי זוכתה להערכה מצד חוקרים רבים על יצירתו, ובזכות מעמדו המיוחד בתחום המוזיקה, הוענק לו את תואר “אמן העם של רפובליקת ארמניה”. בשנותיו האחרונות בעיר יראבן, אבסי נפטר ב-22 בפברואר 1978