מארק אריאן, או בשמו האמיתי ארוטיון מרקריאן, זמר השנסונים, המלחין, המשורר והסופר הצרפתי.ארוטיון נולד ב-14 בנובמבר 1926. הוא, הידוע גם כאנרי, היה הבן השלישי מתוך שבעה ילדים לגבורק וורטנוש מרקריאן, פליטים ממאלאטיה שבטורקיה. על מנת להינצל מהשואה של העם הארמני ב 1915, המשפחה עברה לסוריה ולאחר מכן ללבנון. שמונה שנים לאחר מכן עברה המשפחה לצרפת. אביו הקים עסק יחסית לקטן בשם “מרקאל” שעסוק ביצור ומכירת מאכלי מזרח בעיירת ואלאנס
לאחר הסיום של בית הספר, החל מארק לעוזר לזמן קצר לאביו, אך הבריאות החלשה שלו מאז הולדתו מנעה ממנו להמשיך את העסק המשפחתי. לאחר מחלה קשה ושיקום ארוך לאחר ניתוח, הוא החליט להקדיש את כל זמנו לנשוא התמכרויותיו — לשירה, למוזיקה. בגיל 20 הוא התחיל ללמוד לבד את יסודות המוזיקה, ללמוד לנגן על פסנתר, ולחלוק את יכולת הלחן שלו. שלוש שנים לאחר מכן הוא הפתיע את קרוביו בביצוע מופתי של “אפסיונטה” של בטהובן
ב-1954, עם שתי אחיותיו , ארוטיון פתח בוולאנס חנות למכירת תקליטים. החברות הגרמניות הידועות בתחום בתחילה סירבו באדיבות לשיריו, וגם האומנים הידועים לא רצו לבצע בעצמם את שיריו אך הוא לא וויתר, והמשיך לחבר. ב-1959 הוא הקליט בפריז את השיר הראשון “בלדה” והוציא אותו לאור על חשבון עצמו, בטירוג של שלושת אלפי עותקים. בהמשך השיר הפך להיות פופולרי.בשנת 1963 ארוטיון עובר לבלגיה, שם אחת מאחיותיו ובעלה פתחו בקנוקה-לה-זוט בחופי פלנדר, מועדון לילה. שם הוא התחיל להופיע בשם אנרי מרקריאן ולבצע את שיריו בערבי ריקודים. תוך זמן קצר הקליט בבריסל כמה שירים לאלבום, החליט לשנות את שם הבמה שלו למארק אריאן. שנות 1964-1968 היו השנים המוצלחות ביותר של יצירתו. ב-1965 האלבום עם השיר “קטי” הפך לאחד המכירים ביותר. הופעותיו של הזמר התרחשו בכל רחבי בלגיה באולמות מופעים מחוץ לבלגיה. שיריו הליריים “את יכולה להיות ילדה קטנה”, “אם הייתי בטוח”, “אני שומר עליך” ו”אם הייתי יודע” זכו לו לתהילה כ”מלך השנסון האיטי של בלגיה
הוא החתם חוזה יתרון עם חברת התקליטים הידועה “גראמופון ס.א.” והוא קיבל אזרחות והתיישב באופן סופי בבלגיה. הזמר המוכשר השג תודעה בינלאומית במהירות. הוא הופיע בהופעות בקנדה ובלטינית אמריקה. ב-1968 ביצע סיור במזרח אירופה, בברית המועצות, בלבנון ובסוריה.ביקר גם בטורקיה, שם הופעותיו עברו בהצלחה עם המון התרגשות. הלהיט המוקדש לאיסטנבול זכה לפופולריות רבה
ב-1968, בשנת חגיגות 2750 שנה לאריבנה, מארק אריאן הגיע למופע בבירה. הוא הופיע באצטדיון הרפובליקה, והופעתו גרמה להתרסה מרה. הזמר דיבר עם הקהל בארמנית.ב-1969 בתחום הקולנוע, באמצעות בית הקולנוע “אריבנה”, ביים הבמאי מ. אבטיסיאן יצר סרט דוקומנטרי-הופעה בשם “מרק אריאן מבצע”, אשר הוצג בטלוויזיה.ב-1969 הקים את סטודיו המוזיקה שלו, אשר קרא לו “קטי”, לכבוד אחת משיריו הפופולריים ביותר. בסטודיו של מארק אריאן הוקלטו אלבומים של זמרים ידועים כמו חוליו איגלסיאס, סלבטורה אדמו ואמנים נוספים.הקליט אלבום בשם “איסטנבולדה” הכולל 14 שירים בצרפתית ו-9 שירים שתרגם לטורקית על ידי פקרי אביואג’לו. האלבום הזה הוא שגרם לאיסור על שיריו בארמניה הסובייטית.בחצי השני של שנות ה-70, מארק אריאן פתח את הסטודיו השני שלו בווטרלו והתחיל לעסוק בעיקר בהקלטות של זמרים אחרים. אף שהוא הפסיק להיחשב בתור יוצר מוביל, אלבומיו המוזיקליים המשיכו לצאת לאור בכל העולם. בתחילת שנות ה-80, הופק בטהרן אלבומו “יראבן” שיצא בתחנת רדיו טהראן והגיע גם לברית המועצות. מארק אריאן הפסיק להופיע , לא הוזמן לטלוויזיה, העיתונות ככל הנראה גם שכחה אותו אך באפריל 1985 הוזמן ללוס אנג’לס, שם הוא נתן מספר הופעות. חודש לאחר מכן הוא הקליט את שירו האחרון בכותרת “ניצחונך”.מארק נפטר בבוקר של 30 בנובמבר 1985 מהתקף לב, הוא היה בן 59. הובא למנוחות בבית הקברות של אוואן, בלגיה. על חלקת הקבר יש צלב פשוט עם השם “מארק אריאן” ועם תאריך הלידה הפטירה
