ז’ורז’ גארווארנץ

241
       

בשנת 1981, בסרט “טהראן-43”, נשמעה השירה “Une vie d’amour”, בתרגום לרוסית – “אהבה נצחית”. בביצועו של שארל אזנבור. הוא גם היה כותב המילים של השיר, והמוזיקה אליו נכתבה על ידי ז’ורז’ גארווארנץ.השיר הוקלט בשלושה גרסאות עבור אלבום “אוטוביוגראפי”. הגרסה המקורית הראשונה בצרפתית הושמעה בסרט. גרסה נוספת הוקלטה ברוסית. והגרסה השלישית נבצעה על ידי שארל אזנבור בדואט עם מיריי מאטיו.ז’ורז’ גארווארנץ, המלחין הצרפתי ממוצא ארמני, היה ידיד קרוב של שארל אזנבור ומחבר המוזיקה למעלה ממאה מכתביו. בשנת 1989 הם ייצרו את השיר “בשבילך, ארמניה” והוא נקלט יחד עם קבוצה של אמנים צרפתיים ידועים. השיר נכתב כדי לעזור לנפגעי רעידת האדמה בספיטאק בשנת 1988. יותר ממיליון תקליטים נמכרו של הסינגל הזה. בקרוב יצא קליפ לשיר, בבימויו של אנרי ורנייה.בנוסף, ז’ורז’ גארווארנץ ידוע כמלחין לסרטים. הוא כתב מוזיקה למעלה מ-150 סרטים, כולל: “טקסי לטוברוק”, “השטן ועשרת המצוות”, “הרעם האלוהי”, “הקעור”, ו”התחזקויותו של אדם בשם סוס”.גארווארנץ נולד ב-1932 באתונה. בילדותו הוא עבר לפריז. שם הוא סיים את הקונסרבטוריון של פריז

האב של ז’ורז’ – המשורר הארמני קוורק’ גארווארנץ, תלמידו של קומיטאס. גבורק גארווארנץ (כתב את מילות ההמנון הצבאי הארמני (קדימה, זכר לגבורים.אשתו של ז’ורז’ גארווארנץ הייתה אחותו של שארל אזנבור, אידה. בספר הזיכרונות שלה אפשר לקרוא: “גופו של גבורק גארווארנץ קבור בבית הקברות של המכיטריסטים בוונציה. והמלחין הידוע ז’ורז’ גארווארנץ – בנו ובעלי”.אידה אזנבור הייתה בערך בשנה קדם לאחיינו. נולדה בסלוניקי, בשנת 1923. יש לה דמעותיים בהרפתקאותיה במקורות הלידה של קרוביה: “מהרגע ההוא וכל יתר חייו, הוא – “הצרפתי שארל-וּאגינק אזנבוריאן, נולד ב-22 במאי 1924 ברובע ה-5 של פריז, בן לממיקון אזנבוריאן שנולד ב-26 במאי 1897 באחלציך (רוסיה), ולא אוהב את המקום בו הוא נולד, ולקנאר בג’סרג’ אזנבוריאן שנולדה ב-10 בנובמבר 1902 באיזמיט (טורקיה) ולא אוהבת את המקום בו היא נולדה”.וכך, שארל הוא הצרפתי היחיד במשפחתנו, מכיוון שגם אני נולדתי בסלוניקי ולכן גם אני “אין לי מולדת”. הגדרה זו, המסומנת בדרכון של ננסן, עדיין אינה אומרת כלום, אנו כולנו יודעים היטב שיש לנו מולדת, וגם איזו – מצומקת מכוערת, מכוססת עד ייאוש, נעזרת עד מאוד, שנעזבה על ידינו לא כרצוננו, אך שאף פעם אי אפשר לשכוח ושנקראת ארמניה – אייאסטן”. בתוך אלה שביצעו את שיריו של ז’ורז’ גארווארנץ, כלולה גם אשתו אידה. יש גם דלידה, מיריי מתיו, ז’ילבר בקו, ז’וני האלידי וסילבי ורטן