בשנת 1988, עולם הקולנוע גילה את צליל הדודוק הארמני. המאסטר ששפר את הצליל הזה הוא ג’יבאן גספריאן.מאז סוף שנות ה-80, פעל הוא בארצות הברית. שם כתב את נושא הדודוק לסרטו “הייסור האחרון של ישו” של הבמאי מרטין סקורסזה. הסרט זה הוא אקראיזציה של ספרו של הסופר היווני ניקוס קזנטזקיס, “הייסור האחרון” (1951), שהוכנס לאינדקס הספרים האסורים של הכנסייה הקתולית. הסרט עצמו זוכה גם הוא לביקורת מחלוקת, כאשר הוא מתרומם בביקורת מצד ארגונים דתיים ומאמינים מכל זרם נוצרי.על המוזיקה לסרט עבד גם המוזיקאי והמלחין הבריטי פיטר גבריאל
בשנת 2000 יצא הסרט “גלדיאטור” של הבמאי רידלי סקוט למסכים. הסרט זכה בחמישה פרסי אוסקר ובשני פרסי “גלובוס הזהב”, כולל פרס למוזיקה הטובה ביותר. גם ג’יבאן גספריאן השתתף בהלחנת פסקול לסרט זה. העבודה נעשתה בשיתוף עם המלחין הגרמני האנס צימר והמוזיקאית והמלחינה האוסטרלית ליסה ג’רארד.”האנס צימר קרא לי לסטודיו”, זוכר ג’יבאן גספריאן, “הדליק לי את המוזיקה של ‘גלדיאטור’ ואמר: ‘זה עליך לנגן’. שני פעמים שמעתי את זה ואמרתי: אפשר להתחיל להקליט
ואלו הם הזיכרונות של הנס צימר: “תמיד רציתי לכתוב מוזיקה עבור ג’יבאן גספריאן. אני חושב שהוא אחד מהמוזיקאים המדהימים ביותר בעולם. הוא יוצר צליל ייחודי במינו, שנכנס ישר לזיכרון”.עוד עבודה של גספריאן הייתה בסאונדטרק לסרט “סובלנותו של המשיח” משנת 2004. בבמאותו סרט, מלכתחילה עד סופו, מספר על השעה האחרונה של ישו המשיח.דודוק ג’יבאן גספריאן מופיע בתפקיד המוזיקלי של עשרות סרטים, כולל: “הבית הרוסי”, “אוניג’ין”, “עורב”, “הלוחם”, “דוקטור ז’יבאגו”. ניתן גם לשמוע את קול הדודוק בסרטו של אלכסנדר גוטמן “פרסקים” (2003, ובהמשך הוצא לאור אלבום באותו שם). הסרט מספר את סיפורה של ארמניה, על חייה של המדינה לאחר קריסת הברית הסוצייאליסטית הסובייטית ועל הרעידות אדמה שהתרחשו באותו זמן
