ז’ורז’ דילזיאן ובנו אנדרה-גוסטב
ארמניה / צרפת
ז’ורז’ דילזיאן ברח לצרפת בסוף המאה ה-19 כשהטורקים החלו לרדוף את הארמנים. ז’ורז’ התחתן והביא לעולם 13 ילדים. לאחר מכן התחתן בנו של ז’ורז’ אנדרה ליהודיה לאה אלבוכר, שמשפחתה היגרה לצרפת מטורקיה. ב-1942 נולדה לבני הזוג בת, ליליאן.בתקופת הכיבוש הנאצי של צרפת, ז’ורז’ דילזיאן ובנו אנדרה-גוסטב הסתירו את קרובי משפחתה של ליאה – בני משפחות ליאון וסאווי.כשפרצה המלחמה, שירת אביה של קרוליין לאון בצבא הצרפתי ועד מהרה נפל בשבי על ידי הגרמנים. רעייתו ריינה שלחה את הילדים למטפלת, אך עד מהרה החליטה להחזיר אותם לפריז מכיוון שהילדים עברו יחס רע. המטפלת איימה להטביל אותם. האחים קרולין עזבו למקום אחר, והיא נשארה עם אמה.בקיץ 1942 החלו הגירושים של יהודי פריז. אחר הצהריים אחד, כשקרולין הייתה בביתם של סבא וסבתא של סמואל וקאלו סאווי, דפקו שוטרים על דלתם. מפוחדים החליטו בני הזוג סאווי לא לפתוח את הדלת. קרולין זוכרת ששמעה את השוער אומר שבני המשפחה אינם בבית, והמשטרה השיבה שהם יבואו מחר. סמואל וקאלו, בבהלה, מיהרו לבקש עזרה לאמה של קרוליין, אשר, בתורה, פנתה ל”דודה לולו” ולבעלה אנדרה דיליסיאן.אנדרה הזמין את סמואל וקאלו למצוא מקלט בבית אביו בברונואה. מכיוון שהם לא דיברו צרפתית, הוחלט שקרוליין תלך איתם. אנדרה לקח את שלושתם לבית אביו, שם הסתתרו עד סוף המלחמה.ז’ורז’ הכין מחבוא במרתף הבית. קרוליין הייתה בזה עם סבה וסבתה. במשך שנה שלמה הם מעולם לא יצאו מהמרתף. דילזיאן הביא להם מזון באופן קבוע וסיפק להם את כל מה שהם צריכים. ז’ורז’ היה מאוד סימפטי לילדה שלא ראתה אור יום כל כך הרבה זמן. הוא גם דאג שקרולין תמשיך ללמוד. ז’ורז’ סיפר לשכנים ש”נכדתו” באה לגור איתו, ושלח את קרוליין לבית הספר במנזר. בכל יום כשחזרה הביתה, ז’ורז’ עזר לה בשיעורי הבית.ביד ואס, לזכר המושיע שלה, אמרה קרולין:”הוא ישמח לדעת שיש לי 5 ילדים, 17 נכדים, והיום יש כבר 18 נינים. כולם חיים בישראל. ז’ורז’ דילזיאן, למעשה, הציל 40 נפשות!”קרובי משפחה אחרים של ליה אלבוהר-דילזיאן נאלצו גם הם לחפש מקלט. למרות העובדה שהיה נשוי לאישה יהודיה ויש לו בת שזה עתה נולדה, אנדרה דיליסיאן עצמו, בהיותו במצב מסוכן מאוד, לא היסס לעזור לבני הדודים של אשתו אידה וקורין סווי, להחביא אותם בביתו במונטאש.ליליאן דה טולדו, בתם של אנדרה וליאה דילזיאן, אמרה ביד ושם:”העובדה שהרשויות הרשמיות רדפו אנשים שוב עוררה בנשמתו של סבי זיכרונות כואבים של רצח העם הארמני”.ז’ורז’ דיליסיאן נפטר ב-1946, בנו אדר-גוסטב נפטר ב-1971
ב-22 בפברואר 2011 הכיר יד ושם בז’ורז’ דילזיאן ובבנו אנדרה-גוסטב כחסידי אומות העולם
