הארותיון חצ’טריאן
אַרמניה
יוסף קוגן נולד בסטארוקונסטנטינוב (בוולין) ב-1920. לאחר שעזב את בית הספר עמד להיכנס למכון הפדגוגי, אך תוכניותיו נמנעו עם פרוץ המלחמה. במקום להמשיך בלימודיו, הצטרף לשורות הצבא האדום.עד יוני 1941, כשגרמניה הנאצית תקפה את ברית המועצות, נשלח קוגן למוסקבה כקצין. חלקו היה אמור לעבור לקו החזית, ויוסף וחייליו המתינו לרכבת בתחנת הרכבת במוסקבה. שם הוא פגש קצין אחר, רופא צבאי ארמני הארוטיון חצ’טריאן. היכרות מקרית זו מילאה מאוחר יותר תפקיד מרכזי בהצלת חייו של יוסף.בתחילה חשב חצ’טריאן שגם יוסף הוא ארמני, אך מיד אמר לו שהוא יהודי. הם נפרדו בתחנה, בלי לחשוד שבקרוב מאוד דרכיהם יצטלבו שוב.הרכבת, בה נסעו יוסף קוגן וחייליו, עברה הפצצה, וכשהצליחו להגיע לוליקיה לוקי (רוסיה), הלחימה כבר הייתה שם בעיצומן.קוגן נפצע קשה ברגלו ב-22 באוגוסט 1941, ולאחר ששכב יומיים בשדה הקרב, נלקח בשבי על ידי הגרמנים. מצבו הכללי של יוסף הידרדר עד מהרה עד כדי כך שלא יכול היה לזוז בכוחות עצמו. במצב כה נואש פגש ד”ר חצ’טריאן, שהיה באותו מחנה שבויים, את יוסף קוגן.הארותיון חצ’טריאן ניסה לא רק לרפא ולהעמיד את יוסף על רגליו, אלא גם, כשהבחין שהגרמנים בודקים את שבויי המלחמה, מפרידים את היהודים מכולם, לקח את המסמכים של קוגן ושינה את שמו בהם לאחר – מיכאיל מרקוסיאן. הוא אפילו לימד את יוסף כמה מילים וביטויים פשוטים בארמנית. ובכך ממש הציל אותו ממוות, יחד עם כל שאר שבויי המלחמה היהודים.הארותיון חצ’טריאן המשיך לדאוג ליוסף עוד יותר, סיפק לו מזון וכל מה שהוא צריך כשהם הועברו ממחנה אחד למשנהו. במרץ 1942 נשלחו יוסף והארוטיון למחנה בבוריסוב (בלארוס), שם הצטרפו למחתרת שאורגנה על ידי מכריו של הארותיון.באוגוסט 1942, כאשר היו אמורים להעביר את הארמנים השבויים למחנה אחר, דאג חצ’טריאן שגם יוסף ייכלל ברשימה זו. הגרמנים תכננו לגייס שבויי מלחמה ארמנים כדי להילחם נגד הצבא האדום.כל האסירים נדרשו לעבור בדיקה רפואית. מאחר שיוסף נימול, הארותיון, שהבין שהרופא יכיר בו מיד כיהודי, הצליח לארגן את המקרה כך שבמהלך הבדיקה, במקום יוסף, עבר אסיר אחר את הצ’ק. כך, חצ’טריאן הציל שוב את קוגן.בפברואר 1943 נפוצו ברחבי המחנה שמועות שיש יהודים בין האסירים. מחשש שהוא עלול להיחשף, נמלט יוסף קוגן מהמחנה והצטרף לפרטיזנים. באוגוסט 1944 שוחרר האזור, ולאחר מכן יכלו יוסף וחבריו הפרטיזנים להצטרף שוב לשורות הצבא האדום. יוסף, במסגרת יחידתו הצבאית, חגג את יום הניצחון בפראג.לאחר המלחמה יוסף לא שכח את חברו ותיאר את סיפור ישועתו. עם זאת, למרבה הצער, הוא הצליח למצוא את חצ’טריאן זמן קצר לפני מותו של האחרון. ב-2012 נשלחו זכרונותיו של קוגן ליד ושם.ב-2 באפריל 2013 זכה הארותיון חצ’טריאן בתואר חסיד אומות העולם. ב-4 בפברואר 2014 התקיים בירוואן טקס הענקת פרסים במהלכו העניק שגריר מדינת ישראל בארמניה שמואל מאירום את עיטור חסידי אומות העולם ותעודת כבוד לנכדתו של חצ’טריאן, הזמרת הארמנית המפורסמת אנה חצ’טריאן
