אלברט ומקרוהי חוגאסיאן ובתם ברטה חוגאסיאן
ארמניה / צרפת
בתחילת 1942 עזבה משפחה יהודית ממוצא פולני בשם טנקמן את פריז עם בתם פולט (ילידת 1937) ועברה לליון, שבאותה תקופה עדיין הייתה בשטח לא כבוש. אחר צהריים אחד, כשהלך ברחוב, ראה מ’ טנקמן כיצד המשטרה הצרפתית עוצרת יהודים. ללא ספק שהיה עד לפשיטה על יהודים, מיהר טנקמן להתחבא במאפייה. היחידה בחדר הייתה המוכרת, ברטה חוגאסיאן בת השש-עשרה, שהזמינה מיד את המבקרת המבוהלת למצוא מחסה בבית הוריה אלברט ומקרוהי חוגאסיאן. אשתו של טנקמן ובתו בת החמש הצטרפו אליו מאוחר יותר. עד לשחרור ליון בספטמבר 1944 התגוררו בני הזוג טנקמן בבית הצנוע של משפחת חוגאסיאן, יחד עם ברטה ואחיה ריימונד בן השתים-עשרה.משפחת חוגסיאן היו רגישים במיוחד לפשיטות על יהודים, שכן ראש משפחתם, אלברט, נמלט בנס בזמנו במהלך רצח העם הטורקי בארמנים. שלט במספר שפות, הוא עבד במהלך המלחמה כמתרגם במשטרה, שם הצליח להשתמש בקשרים שלו ולקבל מסמכים מזויפים עבור הטנקמנים.משפחת חוגסיאן ופרנסו במלואם את המשפחה היהודית, שהופיעה באופן כה בלתי צפוי על סף ביתם. הם חלקו איתם אוכל, הדירה הקטנה שלהם, ואפילו הקצו את פולט הקטנה לבית הספר. בזיכרונותיה לאחר המלחמה, היא אמרה שהיא כל כך מבולבלת משינוי השם, עד שלעתים קרובות שכחה לומר “כאן!” בכיתה כשהמורה קראה בשמה החדש.במשך כל הזמן שהותם בני הזוג טנקמן בבית חוגאסיאן, הם שמרו בסוד מכל חבריהם ומכריהם שהם מחביאים יהודים בבתיהם. קרובי משפחתם של הטנקמנים ידעו היכן הם מתחבאים, ולמרות הסכנה המתקרבת, התירו להם החוגאסים לבקר בחופשיות את קרוביהם
ב-22 בדצמבר 1993 הכיר יד ושם באלברט ומקרוהי חוגאסיאן ובתם ברטה חוגאסיאן כחסידי אומות העולם
