לותר סימדז’יאן
ממציא הכספומט
המצאת הכספומט היא גם תוצר של המחשבה הארמנית. לותר סימג’יאן רשם פטנט על ההמצאה שלו, כספומט המיועד הן לשטרות והן למטבעות, בשנת 1960.אב הטיפוס של הכספומט הראשון הומצא על ידי לותר ג’ורג’ סימג’יאן עוד ב-1939. המכשיר הוציא מזומנים, אך במקביל לא הצליח למחוק אותם מהחשבון: המכשיר לא היה מחובר לבנק. סימג’אן הציע לנסות את המצאת הבנק העירוני של ניו יורק, אך כעבור חצי שנה החזירו הבנקאים את המכונית, ואמרו שהם לא רואים צורך בכך. ההמצאה של סימג’אן נשכחה כמעט 30 שנה ושוכללה רק בסוף שנות ה-60.רק ב-27 ביוני 1967, החברה האנגלית “דה לה רו”, שמתמחה עד היום בייצור נייר להדפסת כסף, התקינה את הכספומט הראשון בעולם בבנק “ברסלי” בצפון לונדון. מרגע זה מתחילה ההיסטוריה של הכספומטים. המצאת המכשיר נזקפת לזכותו של מנהל דה לה רו, ג’ון שפרד-בארון. “על פי האגדה, הוא התעצבן נורא מהעובדה שהוא לא יכול לקבל כסף מהבנק בלילה או בסוף שבוע”, אומר קונסטנטין סלשצ’וב, מנכ”ל (חברת בת רוסית של “נ.ס.ר”, אחד מיצרני הכספומטים הגדולים). בהתבסס על הנחה זו, הוא המציא מכונה שמסוגלת להזרים מזומנים מסביב לשעון, בכל יום בשבוע. כך הופיע הכספומט”.המכונה קיבלה את השם “דאקס”. כדי לעבוד איתו, הלקוח היה צריך לקנות מראש כרטיס מיוחד עם קוד מודפס עליו. לאחר הכנסת הכרטיס למקלט, הוא הזין את הפין קוד בן ארבע ספרות וקיבל את הסכום המצוין בכרטיס. כמעט 40 שנה מאוחר יותר, ב-2005, זכה ג’ון שפרד-בארון במסדר האימפריה הבריטית על המצאתו.בשנת 1968 הופיע הכספומט הראשון בגרמניה. שנה לאחר מכן, המהנדס האמריקאי דון וצל, אז סגן נשיא דוקוטל, המציא את הכספומט ברחוב. בספטמבר 1969, הוענק החוזה הראשון למכירה והתקנת כספומט זה בלונג איילנד, בסניף של “צ’מקל בנק”. המכשיר, שהומצא על ידי דון וצל, נחשב לאב-טיפוס של הכספומט המודרני, שכן הוא קיבל כרטיסים כבר עם פס מגנטי, שהודבק אז לפלסטיק בצורה ידנית
