סיפור חיי הצלה

בספטמבר 2014, במהלך פגישה עם רימה ורז’פטיאן, נשיאת הקהילה היהודית בארמניה, נודע לנו על מאמר בעיתון “מגן דייוויד” שסיפר את סיפורה של משפחה מפורסמת שנחשפה וגבורה כל כך, שאפשר להחשיב אותה כחטא שלא לעשות זאת. באמצעות עבודת מחקר. אנחנו מדברים על קרובי משפחתו של צ’ארלס אזנבור, זמר מפורסם בעולם, שאנסונייר. סיפור זה החל כאשר חלק ממשפחת אזנבור המפורסמת עברה מטביליסי לאוקראינה והתיישבה בעיירה יוזובקה, שבשנת 1924 קיבלה את השם סטלין. כאן התגורר חצ’טור אזנבוריאן, שכונה על ידי האוקראינים כריסטופר אזנורוב. הוא נולד בשנת 1890. בטביליסי. אביו, סדרק, היה אופה, ואמו סוזנה בבייאנט הייתה עקרת בית. למשפחה נולדו ארבעה ילדים. הבן הבכור הוא הייק, חצ’טור (כריסטופר) – בנותיו הן ארקס וארפניק. כל הילדים היו בעלי כישורי קול גדולים: הם שרו בכנסייה הארמנית המקומית בימי ראשון. כריסטופר (חצ’טור) עבר לראשונה לאוקראינה, ולאחר מכן עבר לסטלין, אחיו הייק ואחיותיו ארפניק וארקס. כולם גרו יחד באותו חצר. האזנורובים, כמו אזרחים סובייטים אחרים, חיו בצניעות, אחרת בלתי נתפסים במהלך שנות הדיכוי של סטלין. עם זאת, כריסטופר הצליח לפתוח מסעדה-בית קפה קטן באותן שנים, וזה התרחש במקביל למלחמת העולם השנייה ולכיבוש הנאצי של סטאלין. 1941 ב- 21 באוקטובר נכנסו הגרמנים לעיר ומיד החלו לרדוף ולהרוג את האוכלוסייה היהודית. אזנורובים התגוררו תחילה ברחוב לרינקה ואז עברו לרחוב דסיית ליניה. נכדתו של הגיבור הארמני, קארין הונניאן, סיפרה לנו את הסיפור הזה על חייה של ילדה יהודייה מחולצת במהלך פגישה איתנו. הוא לא זכר שמשפחה יהודית גרה ברחוב, מול ביתם של אזנבורוב של לרינקה או דסיאטי ליניה. וכאשר הופיעו המכוניות “עורב” כביכול ואספו את היהודים ממקומות המסתור והריסות העיר המופצצת, הארמנים לא יכלו לעזור ליהודים שהיו בציפורני המוות, משום שהם יוצאו להורג מיד ללא משפט. במרץ 1942 הקימו הנאצים את הגטו, ומאפריל עד מאי החלו טבח ביהודים בסטאלין. הגטו היהודי חוסל לחלוטין בליל 30 באפריל, 1 במאי, והשליך אנשים לעבר מכרה הפחם 4-4 ביס. בימים אלה הופיע שוב “העורב” ברחוב אזנורובנר. היהודים שחיו מול ביתם היו קרובי משפחה של הארמנים, ובתם הצעירה, נינוצ’קה בת ה -15, הייתה בתו של כריסטופר, חברה של אסיה, ובאותו יום הילדים שיחקו יחד בחצר אזנורוב. כשכריסטופר הבחין שהנאצים לוקחים את יהודיהם, הוא הסתיר מיד את נינוצ’קה במרתפו. באותה תקופה החזיקו הגרמנים את חייליהם בדירות תושבי העיר, ואילצו אותם להאכיל אותם. במשפחה הארמנית התגוררו שני גרמנים. במחיר חייו ומסכן לא רק את חייו שלו, אלא את חיי המשפחה כולה, הציל אזנורוב את חייה של ילדה יהודייה. האישה האכילה את התינוק בסתר במשך 10 ימים, ואחד משני החיילים הגרמנים בשם וולטר, שהתגורר בדירתם, קרא והסביר כי אזנורוב שומר את “יהודה” במרתף שלו. יש לגרש אותו מייד משום שהחיילים הנאצים והמפורסמים ” פלוגות הס.ס. מחפשים יהודים. המום מכך שגרמני זה למד על נוכחותה של ילדה יהודייה, לא העניש את הארמנים, נאלץ לסכן את חייו שוב בלילה, הגיבור הארמני לקח את הילד לגורלובקה, לאחותו ארפניק, שם לאחר שהות במשך חודש נינוצ’קה הוסתר עם קרוביהם עד שחרור סטלין ב- 7 בספטמבר 1943. לאחר תום המלחמה נעצר כריסטאפור אזנורוב על ידי השלטונות הסובייטים בשנת 1946 באשמת בגידה בגין בגידה גבוהה, והאכיל את הנאצים והמשטרה האוקראינית במזנון שלו. באולם בית המשפט אמר אחד השוטרים שהורשעו ועד בפרשה שהוא לא מבין מה אשמתו של אזנורוב, האוכל שלו תמיד היה טעים והמזנון נקי מאוד. זר מופיע פתאום באולם בית המשפט, מראה לשופט את תעודת המפלגה שלו, אומר לו שכריסטופר שמר הודעות מפלגתיות חשאיות בחצי המגפיים, ושוחרר בבית המשפט לאחר שישה חודשים של חקירה ועינויים קשים

חצ’טור אזנבוריאן, גיבור אמיתי ואחד מבני משפחת האזנבוריים הנחשבים ביותר, נפטר ב- 31 בדצמבר 1961, בגיל 71. קברו נמצא בבית העלמין בעיר דונייצק. אשתו, סוזנה אנניקיאן, הצטרפה לבעלה בשנת 1975, 14 שנה לאחר מות בעלה, ונחה אצלו. הפגישה של קארין הונניאן ואמה עמליה אזנבוריאן נינוצ’קה התקיימה בשנת 1970 בדונייצק (סטאלין). פתאום ניגשה אליהם אישה והחלה לחבק ולנשק אותם. אמאליאן נינה התחילה לזכור את העבר ולבכות. לגברת קרין נאמר על ידי אמה כי האישה הזו היא נינה, שסבה החזיק במרתף. – קרינוצ’קה, אלמלא סבא וסבתא שלך, לא הייתי בחיים וניצל כמו הוריי. הגרמנים היו זורקים אותי למכרה הפחם. אני כל כך אסיר תודה להם. הם נתנו לי חיים בסיכון שלי. אני אסיר תודה להם. דודתה של קארין הונניאן אסיה אזנורובה התגוררה בקיסלובודסק. היו לו כמה בעיות בריאות, למרבה הצער עם בעיות זיכרון, הוא מת כבר בשנת 2014, לא זוכר את כתובת חברתו נינוצ’קה. בשנת 2013 צילמנו את קארין הונניאן לצורך ארכיון וידיאו ישיר. אנו מחפשים באופן פעיל את נינה בדונייצק, אוקראינה מאז 2014. פנינו לתמרה נתנובנה, מנהלת מרכז הקהילה היהודית בדונייצק, ושלחנו אליהם את כל הארכיון שעמד לרשותנו. עברו כבר 5 שנים, אך מבינים את חשיבות המקרה, אנו ממשיכים בעבודתנו, למרות שהחיפוש עדיין חסר תועלת, מכיוון שהסכסוך האחווה בין אוקראינה לדונבאס ולוגנסק באודסה החליש את הקהילה היהודית בדונייצק קשות ואי אפשר לארכב שם

http://www.israelahayer.com/?p=2101