מנזר חור ויראפ הוא מנזר ארמני השוכן על גבעה, כ-30 ק”מ דרומית לירוואן בירת ארמניה, וכמאה מטרים מהגבול הטורקי. לפי המסורת, בצינוק במקום זה היה כלוא גרגוריוס המאיר משך 13 שנה (ולפי גרסאות אחרות 12 או 14 שנים), עד אשר שוחרר על ידי טירידאטס השלישי בשנת 301. מכאן שמו של המקום שמשמעותו -צינוק עמוק
המסורת
ממלכת ארמניה הייתה המדינה הראשונה שאימצה את הנצרות כדתה הרשמית. הדבר אירע על פי המסורת בשנת 301, כאשר גרגוריוס המאיר ניצר את טירידאטס השלישי ואנשי חצרו. גרגוריוס, שלמד וקיבל סמיכה בקפדוקיה, שב בסביבות שנת 288 לארץ מולדתו כדי להטיף בה, הזמן בו עלה טירידאטס השלישי לכס המלכות. טירידאטס רדף את גריגוריוס המאיר וניסה להעבירו על דתו. יתר על כן, נודע לו כי גרגוריוס הוא בנו של אנאק, האיש שהתנקש בחיי אביו. על כן ציווה להשליכו אל בור הכלא, המזוהה עם חור ויראפ. שלוש-עשרה שנים אחר כך, ב-301, הגיעו אל ארמניה שלושים ושבע עלמות נוצריות, שנמלטו מפני רדיפות הרומאים. טירידאטס חשק באחת מהן, ריפסימה, וביקש לקחתה לו לאישה, אך היא סרבה, ובכעסו הוציא המלך להורג את כולן. זמן קצר אחר כך העניש אותו האל במחלה שהותירה אותו זוחל כחיה, ולפי גרסאה אחרת תקפה אותו מחלת עור. גרסאות נוספות גורסות כי ראשו היה לראש חזיר או שאיבד את שפיותו. כך או כך, אחות המלך חלמה חלום, בו נאמר לה כי רדיפת הנוצרים חייבת להיפסק. היא סיפרה זאת לטירידאטס, והוא שחרר את גרגוריוס מן הכלא. גרגוריוס ריפא את טירידאטס והטבילו לנצרות, וטירידאטס פקד על כל נתיני ממלכתו להתנצר. בגין מסורת זו, נודעת לחור ויראפ חשיבות רבה בקרב הארמנים, והמקום הוא יעד לעליה לרגל. בנוסף, המנזר שוכן בנקודה הקרובה ביותר להר אררט שבטורקיה, וההר נחשב לייצוג של ארמניה, ומופיע במרכז סמלה
היסטוריה
במקום בו ניצב חור ויראפ, הקים ארטאשס הראשון, מלך ארמניה, את בירתו ארטקסטה בשנת 180 לפנה”ס לערך. שרידים מעטים מהעיר שוכנים מצפון למנזר. המנזר עצמו נוסד במאה ה-7 בידי הקתוליקוס נרסס השלישי, ונבנה מחדש במאה ה-8. ב-1225 נוסדה במנזר מכללה תאולוגית, וכתבי יד רבים ממנה שמורים עד היום במטנדראן בירוואן. עם השנים התדרדר מצבם של מבני המנזר, והם נבנו מחדש מספר פעמים, ולאחרונה במחצית השנייה של המאה ה-17
האתר כיום
המנזר בנוי בצורת חצר רבועה מוקפת חומה שבה משולבים מבנים ומגדלי שמירה. במרכז נצבת הכנסייה הראשית באתר, המוקדשת לאם האלוהים. בפינה הדרום-מערבית של המתחם, שוכנת קפלת גאורגיוס הקדוש המשולבת בחומת המתחם. הקפלה הוקמה מעל לצינוק שבו לפי המסורת היה הקדוש כלוא. בתוך הקפלה מוביל בור בעומק של שישה מטרים לחלל ברוחב של כ-4.4 מטרים ששימש, לפי המסורת, ככלאו של הקדוש
