ורטן ממיקוניאן (387–451) הוא קדוש ארמני, מצביא, גיבור לאומי וקדוש מעונה של הכנסייה הארמנית. נודע כמי שהנהיג את הצבא הארמני בקרב אווריאר נגד האימפריה הסאסאנית. פסליו מעטרים ערים ארמניות מרכזיות ועל שמו נקראות כנסיות רבות, בהן St. Vartan Armenian Cathedral, הקתדרלה הארמנית בניו יורק
תולדות חייו
נולד בכפר ארטשט שליד העיר מוש (כיום בטורקיה). אביו השתייך לאחת ממשפחות האריסטוקרטיה העליונות, אמו הייתה בתו של הקתוליקוס יצחק (ראש הכנסייה הארמנית בראשית המאה החמישית). בשנת 432 מונה למפקד הכללי של הכוחות הצבאיים של האימפריה הסאסאנית (ששלטה בארמניה) וזומן לבירת האימפריה, קטסיפון, לפי מדיניותו של שליט האימפריה, יזדגרד השני, שביקש לקרב אליו את העילית של בני הלאומים השונים ולכפות עליהם את דת הזורואסטריות הפרסית. עם שובו לארמניה ב-450 התכחש ורטן לדת הזורואסטריות והחל להוביל את המרד הארמני למען הכרה אימפריאלית בנצרות הארמנית, שפולחנה דוכא וכנסיותיה נהרסו, ולמתן חופש דת לארמנים לקיים את אמונתם הנוצרית
קרב אווריאר
ב-26 במאי 451 התרחש קרב בין צבא האימפריה הסאסאנית לבין הארמנים. תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית הבטיח לסייע לארמנים ולתמוך בהם, אך הוא מת וכוחותיו לא הגיעו לשדה הקרב באווריאר שבמישור וספורקן (ליד ימת ואן). הצבא הארמני מנה כ-60,000 איש והיה מורכב מאנשי העם הפשוט, אך הונהג על ידי בני אצולה שזכו להכשרה צבאית ובהם פרשים שנחשבו לכוח צבאי מעולה. הצבא האימפריאלי הפרסי, מנגד, היה גדול פי שלושה וכלל יחידות מאומנות ומיומנות שכללו גם פילי מלחמה. לאחר לחימה אמיצה ונחושה מן הצד הארמני, נוצחו לבסוף הארמנים וורטן עצמו הוצא להורג יחד עם שמונה מקציניו. על מנת לכבות כליל את אש המרד, השליך השליט יזדגרד השני את האצולה הארמנית לכלא ומינה מושל תקיף. אולם אש המרד לא כבתה ומחתרת ארמנית המשיכה לפעול במשך עשרות שנים, מונהגת על ידי אחיינו של ורטן, והן ממיקוניאן. ב-484 הביא המרד הארמני לחתימת הסכם עם השליט הסאסאני בלש (אחיו ויורשו של פירוז הראשון, בנו של יזדגרד השני), אשר התיר חופש דת לארמנים, התיר להם לבנות מחדש את כנסיותיהם ואף מינה את והן ממיקוניאן למושל ארמניה. לאור זאת רואים הארמנים בקרב אווריאר ניצחון וחוגגים את ה-26 במאי כחג דתי
בתו
בתו, שושניק נולדה בשנת 440 לערך. היא נישאה לאציל גאורגי שפנה נגד הנצרות, אימץ את הזורואסטריות וביקש לכפות את האמונה על אשתו. הוא עינה אותה עד מוות, כאשר היא מסרבת לקבל על עצמה אמונה זרה. שושניק נחשבת לקדושה מעונה בכנסייה הגאורגית האורתודוקסית ובכנסייה הארמנית. החיבור “מות הקדושים של המלכה שושניק הקדושה” מאת יאקוב צורטאוולי, הוא החיבור הקדום ביותר בשפה הגאורגית. באיקונוגרפיה מתואר ורטן פעמים רבות כורע ברך לפני מזבח, לבוש כלוחם, עם בתו לצדו
