מאז שנות ה־80 ועד היום התמודדה ארמניה עם אתגרים רבים. צלמים הצליחו ללכוד חוויות חברתיות ואישיות ולבטא אותן באמצעות הצילום

צלמים מודרניים

הייק אווטיסיאן, שסיים את לימודיו בליסיאום הייקאזיאן בחלב בשנת 1941, הפך לתלמידו של אמן הצילום המפורסם וארדן טרוניאן, שמבין תלמידיו נמנים אמנים מוכרים כגון אווטיס שחיניאן, נובאר סאפאחליאן, נובאר שחיניאן, האקוב איסקניאן, סרגיס טמירצ’יאן וקרפט ארזומניאן.בשנת 1947 הצטרף אווטיסיאן לסטודיו «אראקס» של גריגור גבאריאן, שהתמחה בצילומי קבוצות וחתונות. בשנת 1948, יחד עם אחיו, פתח סטודיו צילום בשם «ארשו», שם עבד בהצלחה עם ארשביר ואנדרניק פפיקיאן. בשנת 1953 פתח אווטיסיאן את סטודיו «הייק», ובשנת 1983 ייסד בו מרכז לצילום צבעוני, הפועל עד ימינו תודות למאמציהם של טיגראן ואבו אווטיסיאן, העובדים עם מדיה דיגיטלית מודרנית

התצלומים של וארדן טרזיאן (1961–1994, צלם צרפתי ממוצא ארמני) מציגים סצנות מן החיים. הוא צילם את בני משפחתו, קרוביו וחבריו. בין עבודותיו הידועות ביותר: סדרת «קברתי את גיבוריי», ותצלומים כמו «ליצן», «דרקולה», «זורו», «בלט». הוא היה גם במאי ומפיק

הצלם גרמן אבקיאן נולד בגאורגיה. בשנים 1996–1998 שימש ככתב־צלם של עיתון «רפובליקת ארמניה». בשנת 2000 הוכרז «צלם השנה» על ידי המגזין הארמני־אמריקאי «המאַינאַפּאַטקער» (לוס אנג’לס). בשנת 2005 זכה בפרס מועדון העיתונות של ירוואן על הסדרה «צעצועים קטלניים

במהלך מלחמת אפריל היה ארג בלאיאן בחזית כחייל בצבא ההגנה של ארצאך. בזמנו הפנוי צילם ויצר את סדרת התצלומים «MOB» (גיוס צבאי)

קרן חאצ’טורוב נחשב לאחד מגדולי הסוריאליזם

הייק מליקוניאן הוא צלם פופולרי מאוד ברשתות החברתיות. הוא מצלם בעיקר דיוקנאות ונופים. נוסף להיותו צלם, הוא גם מדריך הרים ומומחה לפיתוח תיירות בפרויקט טטב.

אנה מנאסריאן מתמחה בצילום ילדים

‘הצלם ויגן האחווארדיאן הוא היוצר ומנהל הפרויקט “פוטו־ארמניה” . הוא עובד בז’אנרים של נוף ודיוקן

הצלם והפילנתרופ אנטואן אגודז’יאן נולד בצרפת. בשנת 1985 נסע לארצות הברית ולברזיל. בשנת 1986, בעת עבודתו במעבדת צילום בארה”ב, גילה את אמנות הצילום. בשנת 1988, לאחר רעידת האדמה בארמניה, הקדיש עצמו לחלוטין לסיוע הומניטרי עד 1989. הוא פעל להקמת מרכז קיץ לחוסים וליתומים על חופי אגם סוונא. בשנים 1993–1998 יצר סדרת תצלומים על המצב החברתי בארמניה ובנגורנו־קרבאך, ושלים עבודה צילומית משמעותית על איסטנבול. בשנת 1999 נערכה בפריז תערוכה בנושא ארמני, ותערוכתו «חלום שבור» הוצגה בערים גדולות בצרפת

מקס ארשאק סיוואסליאן נולד בצרפת. במשך כמעט חמש־עשרה שנים נסע בעולם עם מצלמתו — בהודו, אוסטרליה, דרום־מזרח אסיה ודרום אמריקה. בשנת 1992 הגיע לנגורנו־קרבאך ושני שנים שהה בחזית

סקוט טופנקיאן נולדה בארצות הברית. היא עבדה ברצועת עזה, לבנון, ישראל, מצרים, איראן, עיראק, סוריה, טורקיה, האיטי, ברזיל ואתיופיה. במהלך מסעה לארמניה המערבית צילמה תצלומים ייחודיים של ערים ומקדשים שנותרו מהם רק חורבות. בשנים 2006–2008 עבדה כצלמת בקמפיין הבחירות של ברק אובמה. עד אז צילמה יותר מ־12,000 תמונות שלו, שהופיעו לימים בספרה «Yes We Can». לאחר בחירתו של אובמה לנשיא ב־2008, הפך הספר לרב־מכר. בשנים 2009–2015 עבדה על ספרה «יש רק את האדמה», המוקדש למלאות מאה שנה לשואה הארמנית. היא משתפת פעולה באופן פעיל עם ארמניה ומרבה להגיע אליה למטרות צדקה

הצלם הסורי האקוב ונסיאן, שהיה במקור צורף, החל את דרכו הצילומית בשנת 1999 בצילום תיעודי. המזרח התיכון וחיי חלב, עיר הולדתו, היו למוקד עניינו. בשנת 2016 הוצגה במוזיאון המזרח במוסקבה תערוכתו «האנושות שנשכחה». בתצלומיו תיעד את חלב, שנהרסה במלחמה