השליש הראשון של המאה העשרים: ארמניה ואירועים מהפכניים ברוסיה. הקמת הכוח הסובייטי
רעיונות המרקסיזם, במידה זו או אחרת, החלו להתברר בספרות הארמנית והודפסו בשנות השמונים של המאה העשרים. המרקסיזם במזרח ארמניה התפשט גם דרך מרקסיסטים רוסים גולים ומהפכנים ארמנים שהתחנכו ברוסיה. המעגל המרקסיסטי הראשון בארמניה נוסד בשנת 1899 בג’לאלוגלי (כיום סטפנוואן) על ידי ס ‘שאומיאן.בשנת 1901 הוקמו ועדות של מפלגות הפועלים בטיפליס, בטומי ובאקו. בקיץ 1902, בטיפליס, ביוזמתם של ש ‘שאומיאן, ב’ קוניאנטס וא ‘זוראבן, נוצר איחוד הסוציאל-דמוקרטים הארמנים, שנכנס מאוחר יותר לוועדת טביליסי של מפלגת הפועלים. בסוף 1902 נוצר התא הראשון של ה- מפלגה סוציאל דמוקרטית רוסית באריבן, ובמאי 1905 הוקמה ועדה של מפלגת הפועלים הרוסית.בעשור הראשון של המאה ה -20, המצב הפוליטי ברוסיה גרם לשביתות, הפגנות, אי שקט איכרים, כולל במזרח ארמניה. מלחמת העולם קטעה את התפתחות האירועים הללו. החזית הקווקזית נמתחה מהים השחור עד אגם אורמיה, שם התנגדו חיילים רוסים לחזקים הטורקים. 10 אלף מתנדבים ארמנים לחמו גם בצבא הרוסי. כ -250 אלף ארמנים שירתו ביחידות הרגילות. הלגיון המזרחי של הצבא הצרפתי, שהורכב מארמנים, נלחם נגד טורקיה בחזית הפלסטינית. בקיץ 1916 הוכרזה כמעט כל ארמניה המערבית, שנכבשה מטורקיה, כמושל כללי זמני של האימפריה הרוסית, כפוף לפיקוד הראשי של צבא הקווקז הרוסי.המהפכה הבורגנית-דמוקרטית בפברואר בשנת 1917 ועזיבת המלוכה הרוסית מהבמה ההיסטורית לא הביאו לשינויים משמעותיים במצב הצבאי בחזית הקווקז, אלא החיו משמעותית את החיים הפוליטיים של טרנסקווקז. מפלגות דמוקרטיות, ביניהן הדשנקאצוטיון, ראו במהפכה השלמה ושיתפו פעולה עם הממשלה הזמנית.באוקטובר 1917 ניצחה המהפכה הסוציאליסטית בפטרוגרד. אחת הפעולות הראשונות של הממשלה החדשה הייתה הצהרת זכויות עמי רוסיה, שאומצה ב- 2 בנובמבר 1917. היא הכריזה על השוויון והריבונות של כל עמי רוסיה, על זכותם להגדרה עצמית חופשית, עד להפרדה וליצירת מדינות עצמאיות, לביטול כל הזכויות וההגבלות הלאומיות. עמי טרנסקווקז ניצלו את הצו הזה ב- 9 באפריל 1918, כאשר סים הטרנסקווקזים הודיע על הפרדת טרקווקז מרוסיה הסובייטית ועל הכרזה על “רפובליקה עצמאית”. הרפובליקה הוכרה מיד על ידי טורקיה, והארגונים הבולשביקים של טרקווקז מחו נגד מעשה זה. ממשלת טורקיה, שהפרה את ההפוגה שהושגה עם הרפובליקה העצמאית, פתחה במתקפה במאי 1918: הכוחות הגיעו עד מהרה לגישות לאריבן. היחידות הסדירות הארמניות המעטות החלו להתמלא במיליציית העם. איתם היו כמה קצינים וחיילים רוסים שנשארו באותה תקופה בארמניה. בתקופה שבין 21 ל -29 במאי, בקרבות ליד סרדארפאט, קרקליס (כיום ונאדור), בש-אפרן (כיום אפרן), המיליציה של העם הארמני והכוחות הסדירים הביסו את הטורקים, מנעו את לכידת אריבן, עמק אררט ואגן סבן. עם זאת, טורקיה עדיין כבשה את מרבית ארמניה. השטח שנשלט על ידי ממשלת ארמניה הוגבל למחוזות ירוואן ואחמיאדזין.לאחר הפירוק העצמי של סים הטרנסקווקז ב- 26 במאי 1918, גאורגיה אזרבייג’ן וארמניה הכריזו על עצמאיות. ב- 28 במאי אותה שנה הכריזה המועצה הארצית הארמנית על ארמניה כרפובליקה – הרפובליקה הראשונה של ארמניה. בסתיו 1918, לאחר תבוסת גרמניה ובעלי בריתה במלחמת העולם, שחררה טורקיה את שטחי מזרח ארמניה שנכבשה על ידה, גבולות 1914 הוחזרו. עם זאת, כעבור חצי שנה התעוררו מחלוקות טריטוריאליות בין ארמניה לאזרבייג’ן. במאי 1919 החלו כוחות ארמנים בפעולות צבאיות נגד רפובליקת אראקס, שהוכרז על ידי ג’פרקולי חאן בסוף שנת 1918 בנצ’יצ’בן. לאחר חיסול הרפובליקה שהוכרזה בעצמה, התעמתו הארמנים עם הכוחות הסדירים של מוסוות אזרבייג’ן, וכתוצאה מכך שוב איבד נחיצ’יבן. במרץ 1920 החלה המלחמה הארמנית-אזרבייג’נית השנייה. הפעם התרחשו פעולות האיבה בקרבאך, זאנגזור, נחיצ’בן ואורדובד. באפריל אותה שנה התרחשה הפיכה בבאקו, לא בלי עזרת הצבא האדום – ממשלת מוסוואט הופלה והוכרז שלטון סובמיטי באזרבייג’ן. הכוחות האזרבייג’ניים והסובייטים המשולבים הביסו את מרכז ההתנגדות הארמנית בנגורנו-קרבאך ולקחו את נחיצ’יבאן.חודש לאחר האירועים שתוארו, התרחשה פלישה טורקית חדשה לארמניה. הוועדה המהפכנית של ארמניה, שלקחה את השלטון במדינה כתוצאה מההפיכה, בראשותו של ס ‘כאסיאן, הכריזה על רפובליקה סובייטית הארמנית ופנתה לממשלת רוסיה הסובייטית לסיוע צבאי. לאחר שסיכמו עם הטורקים, שליחי מוסקבה בקווקז ס ‘אורדז’וניקידזה, ש’ קירוב, הנציב העממי לענייני חוץ ג ‘צ’יצ’רין והנציב העממי למען לאומים. יוסף. סטאלין עמד בראש