השואה הארמנית
המונח “רצח עם” הוטבע על ידי עו”ד פולני יהודי בשם רפאל למקין בשנת 1944, ומשפחתו הייתה אחת הקורבנות של השואה היהודית. ע”י הגדרת מונח זה, כמו כן ביקש פרופ’ למקין לתאר את הפוליטיקה הנאצית כרצח ואלימות שיטתית, אכזריות וזוועות שביצעו לארמנים ע”י האימפריה העות’מאנית בשנת 1915.ב-9 בדצמבר 1948, האו”ם אישרה את האמנה בשל מניעה וענישה של פשע השמדת עם. ראה את טקסט האמנה מגדירה רצח עם כפשע לאומי וכל המדינות אשר חתומות על האמנה מתחייבות למנוע ולהעניש
מהו רצח העם הארמני?
הזוועות שביצעו האימפריה העות’מאנית נגד עם הארמני במהלך מלחמת העולם הראשונה מוגדר כרצח עם ארמני.
מעשי הטבח הללו בוצעו ברחבי אזורים שונים באימפריה העות’מאנית על ידי ממשלת הטורקים הצעירים, אשר היה הכוח באותה תקופה.
התגובה הבינלאומית הראשונה לאלימות באה בהצהרה משותפת על ידי צרפת, רוסיה ובריטניה, במאי 1915,, כאשר טורקיה עשתה זוועות נגד העם הארמני וזה הוגדר כ “פשע חדש נגד האנושות והציוויליזציה” הוסכם כי ממשלת טורקיה חייבת להיענש על פשעים אלו.
מדוע היה רצח עם ארמני?
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, ממשלת טורקיה הצעירה, בתקווה להציל את שרידי האימפריה העות’מאנית החלשה, אימצה מדיניות של פאן טורקיזם .הקמת אימפריה מגה טורקית הכוללת את כל העמים דוברי הטורקית של הקווקז ומרכז אסיה המתארכת לסין, מתוך כוונה להפוך לטורקים את כל המיעוטים האתניים באימפריה. אוכלוסיית ארמניה הייתה המכשול העיקרי בדרך שך מימוש מדיניות זו.לפיכך אומצה בשנת 1911 החלטה על גירוש כל הארמנים מארמניה המערבית (מזרח אנטוליה), הטורקים הצעירים השתמשו במלחמת העולם הראשונה כהזדמנות מתאימה לביצוע החלטה זו
כמה אנשים נספו ברצח העם הארמני?
היו כ – 2 מיליון ארמנים אשר התגוררו באימפריה העות’מאנית – ערב מלחמת העולם הראשונה.מיליון וחצי ארמנים נספו בין השנים 1915-1923. עוד מליון מצאו מקלט בחו”ל או התאסלמו
מנגנון יישום
רצח עם הוא רצח מאורגן של האנשים במטרה מפורשת לשים קץ לקיום הקולקטיבי שלהם. בגלל היקפו, רצח דורש תכנון מרכזי של מנגנון פנימי ליישום. וכך רצח עם נחשב לפשע דיני מובהק, שכן רק לממשלה יש את המשאבים כדי לבצע תוכנית כזאת של הרס.ב 24 באפריל 1915, השלב הראשון של טבח ארמנים החל עם מעצר ורצח של מאות אינטלקטואלים, בעיקר בקונסטנטינופול, בירת האימפריה העות’מאנית (כיום היא איסטנבול, בירת טורקיה). כתוצאה מכך, הארמנים ברחבי העולם מציינים את ה-24 באפריל כהנצחת כל הקורבנות ברצח העם הארמני.השלב השני של ‘הפתרון הסופי ‘ הופיע עם גיוס של כ 60.000 גברים ארמנים לצבא הטורקי הכללי, אשר פורקו מנשקם ומאוחר יותר נהרגו על ידי חבריהם בצבא.השלב השלישי של רצח העם מורכב ממעשי הטבח, הגירוש וצעדות המוות של נשים, ילדים וקשישים לתוך מדבריות סוריה. במהלך תהלוכות אלו מאות אלפים נהרגו על ידי חיילים טורקים, אנשי הצבא והאספסוף הכורדי או הצ’רקסי. אחרים מתו בגלל רעב, מחלות מגיפות וחשיפה לאלמנטים. אלפי נשים וילדים נאנסו. עשרות אלפים הומרו בכוח לאסלאם.לבסוף, השלב האחרון של רצח העם הארמני הופיע עם הכחשת ההרג ההמוני וחיסול של האומה הארמנית במולדת שלה על ידי ממשלת טורקיה. למרות ההכרה הבינלאומית המתמשכת של רצח העם הארמני, טורקיה נלחמת באופן עקבי נגד קבלת רצח העם הארמני, כולל זיוף עובדות היסטוריות, מסעות תעמולה וכו
הכרה
אישור בינלאומי לרצח העם הארמני
רצח העם הארמני על ידי הממשלה העות’מאנית תועד, הוכר, וגם אושר באמצעות התקשורת ובדוחות של עדי ראייה, חוקים, החלטות ודוחות אשר נעשו על ידי מדינות רבות וארגונים בינלאומיים.הקטלוג המלא של כל המסמכים לסיווג הטבח 1915-23 הסיטונאי של האוכלוסייה הארמנית באימפריה העות’מאנית כמתוכנן מראש ואשר בוצע היטב כרצח עם לכל דבר, הוא מקיף
להלן רשימה קצרה של מדינות וארגונים אלו, הממשלים המחוזיים ומועצות הערים אשר הכירו את רצח העם הארמני
ההחלטות הפרלמנטאריות, חוקים והצהרות
U.S. House Committee Resolution – March 11, 2010
U.S. House Committee Resolution – October 10, 2007
Chile, Senate, Resolution – Jule 07, 2007
Argentina, Law, January 11, 2007
Argentina, Senate, Special Statement – April 19, 2006
Lithuania, Assembly, Resolution – December 15, 2005
European Parliament, Resolution – September 28, 2005
Venezuela, National Assembly, Resolution – July 14, 2005
Germany, Parliament, Resolution – June 15, 2005
Argentina, Senate, Resolution – April 20, 2005
Poland, Parliament, Resolution – April 19, 2005
Netherlands, Parliament, Resolution – December 21, 2004
Slovakia, National Assembly, Resolution – November 30, 2004
Canada, House of Commons, Resolution – April 21, 2004
Argentina, Senate, Declaration – March 31, 2004
Uruguay, Law – March 26, 2004
Argentina, Draft Law – March 18, 2004
Switzerland (Helvetic Confederation), National Council, Resolution – December 16, 2003
Argentina, Senate, Resolution – August 20, 2003
Canada, Senate, Resolution – June 13, 2002
European, Parliament, Resolution – February 28, 2002
Common Declaration of His Holiness John Paul II and His Holiness Karekin II at Holy Etchmiadzin, Republic of Armenia – September 27, 2001
Prayer of John Paul II, Memorial of Tzitzernagaberd – September 26, 2001
France, Law – January 29, 2001
Italy, Chamber of Deputies, Resolution – November 16, 2000
European Parliament, Resolution – November 15, 2000
France, Senate, Draft Law – November 7, 2000
Lebanon, Parliament, Resolution – May 11, 2000
Sweden, Parliament, Report – March 29, 2000
France, National Assembly, Draft Law – May 28, 1998
Belgium, Senate, Resolution – March 26, 1998
Lebanon, Chamber of Deputies, Resolution – April 3, 1997
U.S., House of Representatives, Resolution 3540 – June 11, 1996
Greece (Hellenic Republic), Parliament, Resolution – April 25, 1996
Canada, House of Commons, Resolution – April 23, 1996
Russia, Duma, Resolution – April 14, 1995
Argentina, Senate, Resolution – May 5, 1993
European Parliament, Resolution – June 18, 1987
U.S., House of Representatives, Joint Resolution 247 – September 12, 1984
Cyprus, House of Representatives, Resolution – April 29, 1982
U.S., House of Representatives, Joint Resolution 148 – April 9, 1975
Uruguay, Senate and House of Representatives,Resolution – April 20, 1965
U.S., Senate, Resolution 359 – May 11, 1920
U.S., Congress, An Act to Incorporate Near East Relief – August 6, 1919
U.S., Senate, Concurrent Resolution 12 – February 9, 1916
France, Great Britain, and Russia, Joint Declaration – May 24,1915
ארגונים בנילאומיים
The Elie Wiesel Foundation for Humanity – April 9, 2007
Human Rights Association of Turkey, Istanbul Branch – April 24, 2006
International Center for Transitional Justice Report Prepared for TARC – February 10, 2003
European Alliance of YMCAs – July 20, 2002
Council of Europe, Parliamentary Assembly, Declaration – April 24, 2001
Le Ligue des Droits de l’Homme – May 16, 1998
Council of Europe, Parliamentary Assembly, Declaration – April 24, 1998
The Association of Genocide Scholars – June 13, 1997
Parlamenta Kurdistane Li Derveyi Welat – April 24, 1996
Union of American Hebrew Congregations – November 7, 1989
Permanent Peoples’ Tribunal, Verdict of the Tribunal – April 16, 1984
World Council of Churches – August 10, 1983
UN Sub-Commission on Prevention of Discrimination and Protection of Minorities – July 2, 1985
UN War Crimes Commission Report – May 28, 1948
UN General Assembly Resolution – December 9, 1948
מחוזי הממשלים, מועצות הערים
מדינות ארה”ב
Alaska, Arizona, Arkansas, California, Colorado, Connecticut, Delaware, Florida, Georgia, Idaho, Illinois, Kansas, Kentucky, Louisiana, Maine, Maryland, Massachusetts, Michigan, Minnesota, Missouri, Nebraska, Nevada, New Hampshire, New Jersey, New Mexico, New York North Carolina ,North Dakota, Ohio, Oklahoma, Oregon, Pennsylvania, Rhode Island, South Carolina, Tennessee, Texas, Utah, Vermont , Virginia, Washington, Wisconsin, אוסטרליה, Province of New South Wales, ארגנטינה, Province of Cordoba, Province of Buenos Aires, קנדה
British Columbia, Ontario (including the City of Toronto), Quebec (including the City of Montreal), שוויץ, Geneva Canton, Vaud Canton, בריטניה, Wales, איטליה, Comune Di Bertiolol, Comune Di Udine, Commune di Sesto San Giovanni, Il Consigilo Comunale di Salgareda, Comune di Belluno, Comunale di Roma, Comune di Massa Lombarda, Comunita’ Montana Feltrina, Comune di Genova, Comune di Thiene, Comune di Castelsilano, Comune di Firenze, Comune di Ravenna, Comune di Feltre, Comunale di Venezia, Comune di Imola, Comune di Faenza ,Comune di Parma, Comune di Solarolo, Comune di Villafranca Padovana, Comune di Milano, Comune di Ponte di Piave, Comune di Conselice, Comune di Lugo, Comune di S. Stino Livenza, Comune di Cotignola, itta di Asiago, Comune di S. Agata Sul Santerno, Comune di Monterforte D’Alpone, Comune Di Padova, Comune di Montorso Vicentino, Comune di Fusignano, Comune di Bagnacavallo, Comune di Russi, Comune di Sanguinetto , Comune di Camponogara
מקור: www.genocide-museum.am
רצח העם התרבותי
מעשים ואמצעים התחייבו להרוס את כל האומות או “קבוצות אתניות”, תרבות זו נקראה, ‘תרבות רצח העם”. “רצח עם” הביטוי שטבע רפאל למקין, לא מתייחס רק להשמדה פיזית של קבוצה לאומית או דתית, אלא גם להרס הלאומיות, הרוחניות והתרבותיות. המושג רצח עם תרבותי טרם התקבל אל תוך אמנת האו”ם משנת 1948 של האו”ם על מניעה וענישה על פשע של רצח עם.
עובדות מוכחות רבות מקבילות עם מעשי הטבח והגירוש, עדות לעובדה שממשלת טורקיה הצעירה תכננה מראש בדרך שיטתית ובמטרה להשמיד את העדויות הכתובות של התרבות הארמנית. בהבנת תפקיד הכנסייה והאמונה הנוצרית בעם הארמני, כמרים ארמנים נטבחו בכוונה תחילה, כנסיות, מנזרים ומאפיינים אחרים של הכנסייה נהרסו וביחד עם זאת אלפי כתבי יד של ימי הביניים.
עד ראיה ערבי לרצח העם הארמני, פאיז אל חוסיין, כותב בזיכרונותיו “… אחרי הטבח של הארמנים, הממשלה הקימה ועדות שעסקו במכירת שאריות נכס. ערכים תרבותיים ארמנים נמכרו במחירים הזולים ביותר … פעם הלכתי לכנסייה כדי לראות איך מתנהלת המכירה של הדברים האלו. ובתי ספר ארמנים נסגרו. הטורקים מכרו ספרים משומשים בשוק עבור אריזת גבינה, תמרים, חמניות…”
בשנת 1912-1913 הפטריארכיה הארמנית באיסטנבול הציגה דו”ח של כנסיות ומנזרים במערב ארמניה (מזרח אנטוליה) ו באימפריה העות’מאנית. יותר מ 2300 , נתנו דין וחשבון כולל המונומנטים הנוצרים הראשונים של המאה ה-4-5 רובם נשדדו, נשרפו והושמדו ע”י התורכים בזמן רצח העם
מדיניות ההרס שאומצה על ידי הטורקים הצעירים לגבי המורשת ההיסטורית והתרבותית של הארמנים המשיכה בטורקיה הרפובליקנית היכן ששרידים אלו נחשבו לעדים לא רצויים של נוכחות הארמנים.
בסוף שנת 1920, החלה תורכיה תהליך שינוי שמות ותארים (חקר שמות מקומות) , במקומות מסוימים במערב ארמניה. כיום 90% מהערים הארמניות, ערים ומבנים במזרח טורקיה וארמניה המערבית (מזרח אנטוליה) כבר הפכו להיות של הטורקים. שמות ארמניים של אתרים גיאוגרפיים הוחלפו גם כן לשמות טורקיים. בהכנת שיטת ההרס, מאות מונומנטים ארכיטקטוניים נהרסו וכל הכיתוב הארמני נמחק.
בשנת 1974 ארגון אונסק”ו קבע שלאחר 1923, מתוך 913 אתרים היסטוריים ארמניים שנשארו במזרח טורקיה, 464 נעלמו לחלוטין, 252 הם במצב הריסות, ו- 197 זקוקים לשחזור מלא.
מבנים ארכיטקטוניים ארמניים , נהרסים באופן עקבי באמצעות דינמיט ומשמשים למטרות טורקיות במהלך אימונים צבאיים; אבנים שלא ניזוקו משמשים כחומרי בנייה. כמה מקומות כפריים, מנזרים וכנסיות ארמניים משמשים כאורוות, חנויות, מועדונים במקרה אחד, אפילו כבית כלא. בהזדמנויות רבות הממשלה הטורקית המרה את כנסיות הארמנים למסגדים.
ב – 18 ביוני 1987 מועצת אירופה אימצה צו שבו הנקודה השישית מציינת כי: ממשלת טורקיה חייבת לשים לב ולטפל בתרבות, בשפה, ובמערכת החינוך ,לארמנים שחיים בגולה בטורקיה, ודורשת ליחס מתאים עבור המונומנטים הארמניים, מאחר והם בשטח טורקיה המודרנית.
רצח עם תרבותי נגד המורשת הארמנית על שטחה של טורקיה ממשיך….
תורגם ע”י לילית ממג’ניאן
עריכה לשונית ע”י ראול ארנסטו כהן
המידע התקבל ממשרד החוץ של ארמניה