בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 נערכו מספר משלחות של הוועדה הארכאולוגית הקיסרית לערים הארמניות הקדומות ואן ואני.בנוסף להיסטוריונים וארכאולוגים, השתתפו במשלחות גם הצלמים הובאננס קיורקצ’יאן, ארם וארה ורויר. במהלך החפירות, שנערכו בהדרכת ההיסטוריון והארכאולוג ניקוגאיוס מאר, צולמו תצלומים רבים. הובאננס קיורקצ’יאן היה הצלם הארמני הראשון שתיעד את אני. אוסף הגלויות שלו “חורבות ארמניה: אני”  הודפס בווינה. קיורקצ’יאן ראה את אני של תקופת מלחמת רוסיה–טורקיה (1877–1878) במו עיניו. בשנת 1897 עבר קיורקצ’יאן לסינגפור. לאחר שהתגורר שם זמן מה, נסע לעיר סורבאיה שבאינדונזיה, ושם ייסד סטודיו לצילום יחד עם הצלם הבריטי ג’ורג’ לואיס. מבין ממשיכיו של קיורקצ’יאן ניתן לציין את ארם ורויר – שחקן ירוואני מפורסם, אשר יחד עם ניקוגאיוס מאר השתתף ב־17 משלחות ארכאולוגיות. בזכות כישרונו של גריגור טר-גֵוונדיאן (צלם טיפליס), אנו יכולים לראות כיום דיוקנאות של ארמנים ידועים: ראפי, נלבנדיאן, סונדוקיאן, גריגור ארצרוני, הקתוליקוס חרימיאן הייריק, הגנרלים לזרב, טר-גוקאסוב ולוריס-מליקוב. הצלם הארמני המפורסם והמוכר ביותר של המאה ה־20 הוא ככל הנראה יוסוף קרש (הובספ קרשיאן). הוא נכנס להיסטוריה כאחד מגדולי צלמי הדיוקן. קרש צילם אישים מפורסמים רבים, ביניהם צ’רצ’יל, אייזנהאואר, אדנאואר, המינגוויי, איינשטיין, סיבליוס, ז’ורז’ ברק, לה קורבוזיה, יונג, סטרווינסקי, ברנרד שו , דיסני. יוסוף קרש, פליט מארמניה המערבית, חי את רוב חייו בקנדה. צלם ארמני־קנדי נוסף הוא ארטו גאוווקיאן, הידוע בשם גאוווק. הוא ביקר לעיתים קרובות בברית המועצות וצילם את ליאוניד ברז’נייב, הקתוליקוס ואזגן הראשון, המרשל בגרמיאן ואינדירה גנדי. הצלם המצרי אלבן (ארם ארנותיאן) התפרסם בזכות צילומיו של מלך מצרים וסודאן, פארוק הראשון, אשתו והנסיכות. פול דומר ו־אלבר להונברן, נשיאי צרפת, הצטלמו אצל הקוב סמרצ’יאן