בתולדות הצילום במחצית השנייה של המאה ה־20, השם המפורסם והשתמר ביותר הוא זה של אלכסנדר סחאקוב, שחי בטביליסי.בתולדות הצילום במחצית השנייה של המאה ה־20, השם המפורסם והשתמר ביותר הוא זה של אלכסנדר סחאקוב, שחי בטביליסי. הוא זכה בפרסים בינלאומיים יוקרתיים רבים וקיים יותר מ־120 תערוכות בארצות שונות. בין המצולמים שלו ניתן למצוא את סבטוסלב ריכטר, ארם חאצ’טוריאן, בלה אחמדולינה, סרגיי פאראדז’אנוב, בּי.בּי. קינג, ז’אק וילאר, מאיה פליסצקאיה, ולדימיר ויסוצקי ואללה פוגצ’ובה.הצלמת האנגלייה אידה קאר (קראמיאן) למדה צילום מקצועי בקהיר. בין הדיוקנאות שיצרה, התפרסמו במיוחד דיוקנאותיהם של סומרסט מוהם, ליאוניד ליאונוב, דמיטרי שוסטקוביץ’, מארק שגאל, מרטירוס סריאן, אייריס מרדוק, ז’אן־פול סארטר ופידל קסטרו. יצירתה כוללת למעלה מ־10,000 תצלומים. לאחר שהתפרסמה באנגליה, צילמה אידה קאר כמעט את כל האישים הבולטים שביקרו במדינה. בשנת 1956 נערכה תערוכתה הראשונה. לאחר ביקורה בארמניה בסוף שנות ה־50 צילמה סדרת צילומים שהוצגה מאוחר יותר בתערוכה במזרח גרמניה.הצלם אנדרניק קוצ’אר החזיק סטודיו לצילום בעיר אלכסנדריה שבמצרים. לאחר שעבר לארמניה המשיך את פעילותו שם. בין עבודותיו — דיוקנאות של ויליאם סרויאן, מרטירוס סריאן, גורגן מארי, ראובן ממוליאן והאדמירל איוואן איסאקוב.מבין הצלמים הארמנים הידועים בעולם נמצא גם ארה גולר, שנולד באיסטנבול בשנת 1928. גולר, צלם עיתונות טורקי ממוצא ארמני, זכה לכינוי “עינו של איסטנבול” או “צלם איסטנבול”. בשנת 1958 פתחה הוצאת הענק האמריקאית טיים־לייף סניף בטורקיה, וגולר הפך לכתב הראשון שלה במזרח התיכון. במהרה החל לקבל משימות גם מכתבי־עת בינלאומיים נוספים, ביניהם פרי מאץ’,‏ שטרן ו־לונדון סאנדיי טיימס . בין תצלומיו הרבים המתעדים את חיי איסטנבול, ישנם גם דיוקנאות של דמויות מפורסמות — וינסטון צ’רצ’יל, פיקאסו, סלוודור דאלי ודסטין הופמן