בהעבירו אל דפי יצירתו – בין אם מדובר בספרות יפה או בפרוזה עיתונאית – את אירועי העבר הקרוב או הרחוק, ומלביש אותם במילים, עושה המחבר ניסיון להבין את אשר התרחש. והחשוב מכול – לספר את אשר היה. חשוב שהמילה תישא בקרבה את האמת. נושא רצח העם הארמני מצא ביטויו ביצירותיהם של סופרים, ציירים ויוצרי קולנוע. בין מחברי הספרים על רצח העם יש רבים שחוו אותו בעצמם. כך, בשנת 1918 ראה אור בניו יורק ספרה של אַוְרוֹרָה מַרדִיגַניאַן „ארמניה הממורטת” – אחד מעדויות התיעוד הראשונות של ניצולי רצח העם הארמני. שנה לאחר מכן הופק בארצות הברית סרט אילם המבוסס על ספר זה – הסרט העלילתי הראשון על רצח העם. הסופר הסובייטי הידוע וַרטקֵס טֶוֶוקֶליאַן כתב, על בסיס חומר אוטוביוגרפי, את ספרו „החיים מתחילים מחדש”, שבו הוא מתאר את גורלו של ילד ארמני ששרד את הטבח בשָאבּין־קָארָהִיסָאר. בין המחברים ישנם צאצאים רבים של קורבנות וניצולים. ביניהם – הסופרת והמשפטנית פֵתִיֶה צֶ’טִין מטורקיה („סבתי”) והסופרת האיטלקייה אַנְטוֹנִיָה אַרְסְלָאן („אחוזת העפרוניות”). מכל קצוות תבל הן מעבירות לקורא את סיפור אבותיהן. לנושא רצח העם הארמני פנו גם עדים ישירים לאותם אירועים נוראים. הסופר והלוחם למען זכויות האדם הגרמני אַרמִין וֵגנֶר כתב: „אך כל זה אינו אלא חלק זעיר ממה שראיתי במו עיניי, ממה שסיפרו לי מכריי ומטיילים אחרים, או ממה ששמעתי מפיהם של המגורשים עצמם…”. התצלומים שצילם הפכו לעדויות הצילומיות המרכזיות של רצח העם. חשיבות רבה נודעת גם למחקריהם של חוקרים בני זמננו – היסטוריונים וחוקרי רצח עם. בשנת 2004 פרסם ההיסטוריון הישראלי יַאִיר אוֹרוֹן את ספרו „האדישות הבלתי מובנת. הציונות ורצח העם הארמני”. בשנת 2008 יצא לאור ספרו של העיתונאי הספרדי חוסה אנטוניו גורִיאַרָאן בשם „הארמנים – רצח העם הנשכח”. פסגת הספרות המוקדשת לרצח העם הארמני היא הרומן ההיסטורי של הסופר האוסטרי פראנץ וֶרפֶל – „ארבעים הימים של מוסא דאג”. ורפל מתאר את ההגנה העצמית ההרואית של תושבי הכפרים הארמניים למרגלות הר מוסא דאג, שסירבו לציית לפקודת השלטונות העות’מאניים על גירושם. רעיון הרומן נולד אצל ורפל לראשונה בשנת 1929 במהלך מסעו בסוריה. הרומן „ארבעים הימים של מוסא דאג” ראה אור בשנת 1933 וזכה לפופולריות עצומה. הוא תורגם ל־34 שפות. לאחר פרסום הספר בארצות הברית בשנת 1934 נמכרו 34,000 עותקים בתוך שבועיים בלבד. באותה עת כתבה עליו ה־ניו יורק טאימס ביקורת ובה נאמר: „זהו סיפור המעורר רגשות עמוקים בלב כל אדם; ורפל הפך אותו לרומן נעלה. בשונה מרוב הרומנים, ‘מוסא דאג’ מבוסס על אירועים אמיתיים ומציג את סיפורם של אנשים המקבלים על עצמם את גורל הגבורה. הספר מעניק לנו הזדמנות להשתתף באירוע היסטורי – יצירה מרהיבה